יום החג של הרפובליקה האיטלקית: הקוסטודיה מוקירה את יום החג הלאומי של איטליה

"כשחוגגים את ההוחדה  [אוכריסטיה] עבור איטליה היום, עלינו לשאול מהי המשמעות של חגיגה דתית זו בהקשר של אירוע אזרחי."

במילים אלו, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקופאטון, פתח את הדרשה שלו במהלך  סעודת האדון ביום שבת ה-4 ביוני בכנסיית סאן סלבטורה שבירושלים, לרגל יום החג של הרפובליקה האיטלקיתשנחוג כבכל שנה ב-2 ביוני. לפי המסורת  עבור יום החג הלאומי שלה, הקוסטודיה של ארץ הקודש מוקירה בסעודת האדון באמצעות סעודת האדון לאיטליה, שעימה חולקים קשר ארוך ומעמיק של חברות. זוהי הוקרה שהקוסטודיה גם מעניקה לשלוש מדינות נוספות שלהן מסורת קתולית (צרפת, ספרד ובלגיה) בהקשר למחויבות שלהם שהוכחה בעבר ובהווה באימוץ והגנה של הקהילות הנוצריות בארץ הקודש.

הקונסול הכללי, ג'וזפה פדלה ואשתו ; סגנית הקונסול, אליס אמורילו וחברים של הסגל האזרחי והצבאי הדיפלומטיים של הקונסוליה הכללית של איטליה בירושלים נכחו גם כן.

הקשר בין הקוסטודיה של ארץ הקודש ואיטליה מתוארך עוד מלפני לידתה של הרפובליקה בשנת 1946 ואפילו עוד לפני המדינה האיטלקית שנוצרה בשנת 1861. ממלכות שונות של חצי האי, לפני האיחוד למדינה אחת, הינם דוגמאות של תשומת לב ייחודית לקוסטודיה. בייחוד ממלכת נפולי שיחקה תפקיד חשוב לפרנציסקנים של ארץ הקודש: בשנת 1333 המלכים של נפולי רכשו את האתר בהר ציון שלפי המסורת מזוהה כחדר הסעודה האחרונה (הבסיס הראשון של הקוסטודיה) ושילמו כספים לכנסיית הקבר כך שהפרנציסקאנים יוכלו לערוך את הליטורגיות הקדושות שם. המושלים של נפולי, רוברט מ-אנג'ווסנשה מ-מיורקה, שהחשיבו את עצמם לצאצאי המושלים בירושלים, על ידי שושלת שמגיעה עד לפרדריק השני, שנישא ליולנדה דה ברינה, יורשת  של הממלכה של ירושלים.

"מהתקופה של הכנסייה של השליחים", אמר האב הקוסטוד, מסביר את המשמעות הדתית של אירוע זה בהקשר לאירוע אזרחי. "שאוול הקדוש ממליץ לכל הנוצרים לבקש בקשות ותחינות , לומר תפילות ולהודות לכל האנשים, עבור המלכים ועבור אלו שבעמדת כח כך שנוכל לקיים חיים שקטי ושלווים שמוקדשים ומכוונים לאל", מצטט את האגרת הראשונה לטימוטי. זוהי תפילה אשרר, כפי שבשנים האחרונות, אמר האפיפיור פרנסיס: "[התפילה] צריכה להיאמר מעל לכל "לא להשאיר מאחור" את אלה שאינם "מודעים" שכוחם אינו אבסולוטי אלא ניתן מצד האנשים ומאת האל."

"תפילה לטובתה של המדינה, כמו גם לשליטים שהינם בעלי העוצמה הינה תמיד תפילה בהקשר של טובת הכלל ועבור השלום, כך שכולם יוכלו לחיות בכבוד ויוכלו לבטא את החופש שלהם מצפונית באמצעות גישה חופשית לאמונה שלהם."

להבין כיצד יש לבצע את השירות היטב  כך שכל אזרח מזומן, הקוסטוד פנה לדבר ה' שנשמעה לא מזמן, מדגימה שיעור רב ערך של הבט אזרחי מהמקראות מספר השליחים, שמזכיר את המאסר ע"י הרומים של השליח שאול (מעשי השליחים כ"ח, 16-20ת 30-31). הוא נעצר בירושלים ב-58 לספירה  ולאחר מכן הועבר לקיסריה שם שהה שנתיים – הוא הועבר לרומא, היכו\ן ששירת עוד שנתיים של מאבר, בתנאים של מאסר בית, תחת  פיקוח צבאי  על חשבונו.

מעניין במיוחד  לציין שהשליח שאול בטח באופן חיוני במוסדות הרומיים. הוא לא התחמק ממאסר או מהכלא וממתין בבטחה לפסק הדין שלו שמבטיח צדק מבית המשפט האנושי ומהחוק. כל אחד מאיתנו צריך להיות אזרח של האמון של שאול והבטחון והאמון במוסדות.

אולם אמון זה צריך להיות מובטח ולהיות ראוי על ידי המוסדות שאליו האזרחים פונים.

סעודת האדון ננעלה לצלילי ההמנון הלאומי של איטליה, שנוגן על ידי עוגב של הכנסייה. קבלת הפנים לנקהלים נערכה בחדרים במנזר של סאן סלבטורה ושם כולם התקבצו מסביב לכיבוד קל שהוצע בחמימות על ידי הקוסטודיה.

 

פיליפו דה גרציה.