ירושלים: הנצחה של כל המאמינים שנפטרו

ב-2 בנובמבר, יום ההנצחה של כל המאמינים שנפטרו, הינו יום חשוב בכל העולם הקתולי. השנה, שוב, עבור הקהילה הלטינית של סאן סלבטורה, הממוקמת בלב העיר העתיקה של ירושלים, היה זה תאריך חשוב כשההנצחה של הנפטרים היתה משולבת במסורות מקומיות.

הבוקר החל עם אירוע פרטי של ההוחדה [אוכריסטיה],שנערכה לזכרם של האחים  הפרנציסקאנים שנפטרו. לאחר מכן נערך אירוע של הקהילה שנערך על ידי האח אמג'ד סברה, כהן הדת של סאן סלבטורה, וסייע בידו הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון והן האח הממונה האחראי על סאן סלבטורה, האח  מרסלו ציצינלי, בנוכחות האחים הפרנציסקאנים של אותו מנזר ומספר מועט של נוצרים מקומיים שיכלו לקחת חלק בכך.

במהלך הדרשה, האח אמג'ד דיבר על כך שחיים עם ישוע המשיח,  זה להיוולד מחדש מלמעלה", כפי שישוע הציע לניקדמוס. "כיצד נוכל לעשות כך? הדרך היחידה היא ההוחדה, אשר ממלאת אותנו ופותחת אותנו לחיי עולם ומסייעת לנו להבין את המשמעות של חיים ארציים", אמר האח סברה. "על ידי שחיים עם ישוע המשיח,  לפי ההוראה של ה"אשרי"", המשיך ואמר כהן הדת של הקהילה, "נוכל להיות בטוחים שבעת עזיבתנו [את החיים הארציים] נוכל למצוא שהוא מלווה אותנו, כפי שנאמר בבשורה לפי יוחנן "בבית  אבי מעונות  רבים, ואני הולך להכין לכם מקום. לולא היה הדבר נכון, לא הייתי מספר  לכם זאת. לאחר שהכל יהיה מוכן אחזור ואקח אתכם אלי, כדי שתיו תמיד במקום שאני נמצא" (ספר הבשורה לפי יונן, י"ד: 2-3). זוהי המשמעות של המתנה זו, זו המשמעות של המוות: חיי עולם".

לאחר סעודת האדון, בהובלת הקוואס, קבוצה קטנה של אחים פרנציסקאנים ערכו תהלוכה מסורתית קצרה לשלושה בתי קברות שבהר ציון: בית הקברות של האחים הפרנציסקאנים, זה של הזרים ולבסוף של אנשי הקהילה.רגע של תפילה נערך בכל אחד מהם, ולאחר מכן ברכה של הקברים והתזה של מים קדושים. מספר של מאמינים מקומיים ערכו ביקור מסורתי לבקר את הקברים של יקיריהם, על מנת להשאיר פרח או להדליק נר כסימן להנצחה.

זהו יום ייחודי, בייחוד בתקופה שבה אנו חיים עקב מגיפת הקורונה. "הפחד ממציאות זו מביא לחזרה לאדון בקלות רבה יותר", הסביר האח אמג'ד. "דרך הפחד, הגילוי מחדש של המשמעות המלאה של חיים מתרחשת, כשזה פותח פתח לתקווה. אין זה קל, בייחוד עבור המשפחות אשר איבדו את יקיריהם לנגיף הקורונה".

 

ג'ובאני מלספינה