תחילת שנת הלימודים החדשה מסמנת גם את השנה ה-12 של הפעילות של הבית של הבנים שבבית לחם. הבית של הקוסטודיה של ארץ הקודש מציע לילדים ולמתבגרים בגילאי 6 ועד 18, שלהם נסיבות משפחתיות הכרוכות בקשיים, חלופה למצוקות היום יום, אור המאיר את דרכי חייהם.
29 צעירים נכללים במיזם זה השנה, חלקם רק הגיעו, אחרים כבר כלולים בדרך של ההשכלה ושל הדרך האנושית של הבית של הבנים מזה מספר שנים. מספר דמויות יוצרות צוות של אנשי מקצוע עם יכולות בתחומים שונים: עובד סוציאלי והפסיכולוג, דמות מרכזית עבור הבית; המחנכים שמלווים את הילדים בהקשר לצרכיהם הרגילים; המורים של בית הספר של ארץ הקודש המתנדבים לתמוך בצעירים משך הזמן המוקדש ללימודים; שתי גברות במטבח ומעין אב בית; אח פרנציסקאני, שבנוסף להיותו ולנוכחותו של בטחון, מייצגים דמות של "אח בוגר".
המיזם הינו רעיון של האח הפרנציסקאני אמג'ד סבארה, כהן הדת העכשווי של קהילת סאן סלבטורה שבירושלים, כשעשה סבב ביקורים בבתים בעבור מתן ברכות לבתים של אנשי הקהילה, ושם לב למצבים לא משמחים; חלק מהילדים היו צריכים להתמודד עם גירושי ההורים, אחרים היו צריכים להתמודד עם סוגיות הקשורות להתמכרות לסמים ואחרים עם אלימות בבית. במקור ברעיון היה ליצור חלופה שתהיה מעין מועדון לשעות אחר הצהריים, לאפשר לצעירים לבלות זמן רב עד כמה שניתן מחוץ לבית, להיות עוסקים בלימודים. אי לכם הם יוכלו להבין את חשיבות המימוש שלהם בפרויקטים אישיים, להיות עדיין מסוגלים להאמין בעתיד וורוד. מיד לאחר מכן, האח אמג'ד הועבר והוחלף כל ידי האח הפרנציסקאני מרוואן דידאס.
האח דידאס היה אחראי על בית הספר של ארץ הקודש שבבית לחם, והאח מרואן החליט לקשר בין מיזם זה עם המציאות של בית הספר. דרך זו ממועדון אחרי שעות בית הספר, יחד עם ההסכמה של הקוסטוד, מונסייניור פיירבטיסטה פיצהבלה, הפך למיזם שכולל מגורים, והצעירים החלו להתגורר שם באופן שוטף מיום שני ועד יום שבת אחרי הצהריים, ממש כמו בבית.
היעד, תוך השימוש במילותיו של האח דידאס הינו: "לסייע לצעירים לראות שחיים בדרך אחרת אזי הכל אפשרי, מציע להם לחוות משפחה אמיתית, בית, מקום שקט ורגוע, ללא נוכחות של סמים ושל אלימות".
כשנפתח המיזם, ב-24 בספטמבר 2007, נכללו בו 8 בנים. כבר בחג המולד, מספרם עלה ל-12 ובסוף שנת הלימודים עלה ל-18. תודות לשיתופי פעולה עם בית הספר של ארץ הקודש, שהחל לפעול כמקשר, המקרים של סיכון גבוה אותרו והן מספר הצעירים שנכנסו למיזם וזכה לאישור של האוכלוסייה לעבודה זו גבר. כיום אלו הם ההורים עצמם, דודים או שכנים, המדווחים על מצבים שכאלה לאחראי על המיזם.
התוצאות הגיעו עם השנים: מספר תלמידים שחיו במתקן זה כיום נשואים או מתכוננים להינשא ולהקים משפחה. אחרים עבדו קשה על מנת לרכוש בית. ילד אחד, שבא עם רקורד לימודי נמוך מאד, כיום הינו מורה למתמטיקה ולפיזיקה.
האורחים הצעירים של מתקן זה, כשהשלימו את דרכם, תמיד שמחים לחזור, להפוך את הבית של הבנים לנקודת ציון חשובה בחייהם.
הכל התחיל עם להיות זה שמפקידים את עצמך לאל, אור במצב של מצוקה, שהופך לנוכחות חשובה בחיי הצעירים. הם יכולים לאחר מכן להבין, באמצעות התנסויות בחייהם, הן את בסיס האמונה והן בלבטוח באחרים.
כבר מן ההתחלה המיזם זכה לתמיכה כלכלית איתנה ומתבטא בתמיכה של תורמים של הקרן הפרנציסקאנית עבור ארץ הקודש. 119 צעירים וכ-119 משפחות מבית לחם ומבית סאחור ובית ג'אלה הסמוכות, כבר התנסו בחלופה למושג של משפחה שאותה הכירו. האח הפרנציסקאני האחראי, האח פאדי אזאר, הינו חלק מדרך חשובה זו בשמחה.
בסופה של הדרך הכוונה הינה להבטיח עבור הצעירים את האפשרות לבנות זכרונות שלווים של הילדות, ליצור רוח של שמחה שהם יכולים למצוא כשהם יהיו מבוגרים, כשהם יחשבו אחורה לעבר ילדותם. כמו אור גדול, אשר מאיר את הדרך ואשר מוביל לעתיד טוב יותר.
ג'ובאני מלספינה
