"וכבוד ה' עליך זרח": יום החג של האפיפניה בבית לחם | Custodia Terrae Sanctae

"וכבוד ה' עליך זרח": יום החג של האפיפניה בבית לחם

בית לחם, הבזיליקה של המולד, 5-6 בינואר 2012

האירועים עבור יום החג של האפיפניה אשר התרחשו בארץ הקודש החלו ב-5 בינואר והינם אינטנסיביים ומרגשים במיוחד. השנה, שוב, לאחר שיירת רכבים מירושלים, שאליה הצטרפו רכבים מבית לחם, בית ג'אלה ומבית סאחור, לקוסטוד של ארץ קודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, עבר את חומת ההפרדה בין ישראל והרשות הפלסטינאית שבגדה המערבית קרוב לאתר הישראלי של קבר רחל ונכנס באופן טקסי לבית לחם בשעות הבוקר של ה-5 בינואר.

מלווה ע"י רשויות אזרחיות מקומיות ותזמורת חגיגית של תנועת הצופים הפלסטינאית, ומוקף בחום מצד האנשים, הקוסטוד הגיע לכיכר מנגר, לאחר שבירך את היוונים האורתודוכסים ואת הארמנים שהמתינו לו בסמוך לבזיליקה של המולד, ומשם הלך דרך דלת הענווה המובילה לכנסייה. קבלת פניים ע"י האח הממונה על הבזיליקה של המולד, האח סטפן מילוסוביץ, הזמרים הפרנציסקאנים תחת ניצוחו של האח ארמנדו פירוצי, מנהל מכון מאניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה שבירושלים, וכל הקהילה הפרנציסקאנית כולה, האח פיצהבלה השלים את הטקס של ההתלבשות בגלימת הכהן וכנסיית קתרינה הקדושה, שהיתה מלאה לחלוטין עם אנשי דת מכל הזרמים והקהילות שבארץ הקודש, עולי רגל ונוצרים מקומיים, ערך באופן טקסי את תפילת הערבית הראשונה בשעות אחר הצהריים, בסיוע של האח ארטמיו ויטורס (סגן הקוסטוד) וע"י האח נואל מוסקט (דיסקריט של ארץ הקודש). לרגל אירוע זה היתה תהלוכה ראשונה למערת המולד עם קטורת על האבוס.

מאוחר ו יותר, האח סטפן מילוסוביץ, ערך יחד את הקראת המקראות, והסתייע באירוע הליטורגי ע"י האח סילביו דה לה פואנטה, מזכיר הקוסטוד. בתהלוכה שנייה למערת המולד, הקהילה הפרנציסקאנית כולה שוב כיבדה את מקום לידתו של ישוע. בחצות הלילה, היה זה שוב האח פיצהבלה שערך את סעודת האדון [מיסה] במערת המולד, במזבח הקטן של החכמים, בסמוך לאבוס, אשר נמצא מימינו סמוך לכוכב הכסוף ואשר שייך לפרנציסקאנים שיכולים לחגוג את טקסיהם כאן. קבוצות קטנות של אנשי דת, חברים ומשתפי פעולה של הפרנציסקאנים והקוסטודיה ואף נוצרים מקומיים רצו אף הם לקחת חלק בטקס אינטימי זה והם מצאו מקום בתוך מערת המולד ואף על המדרגות המובילות לחלק העליון של הבזיליקה. האח פיצהבלה לאחר מכן חנך אך סעודת האדון הראשונה שהמשיכה האחת אחרי השנייה עד השחר במערה.

בבוקר של ה-6 בינואר, בכנסייה הפרנציסקאנית של קתרינה הקדשה, נערכה סעודת האדון ע"י הקרדינל ג'ובאני קופה, שגריר הוותיקן בדימוס ברפובליקה הצ'כית, אשר בדיוק לפני 32 שנים באותו של יום של האפיפניה, הוסמך לבישוף ע"י האפיפיור יוחנן פאולוס השני. לצידו של קרדינל קופה, כהני דת מסייעים היו הבישוף בדימוס של מחוז ויג'באנו, מונסיניור קלאודיו בגיני, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה וסגנו, האח ארטמיו ויטורס. כהני דת רבים רצו להצטרף לטקס והתמקמו לצידי המזבח הגדול. הליטורגיה היתה לחיה ותוססת ע"י מקהלת מאניפיקאט ומקהלת יסמין תחת ניצוחה של האניה סודה סברה בליווי בנגינה על האורגן ע"י האח ארמנדו פירוצי. נכחו בכנסייה בטקס הדתי הטקסי קהל רב שמילא את הכנסייה, ונכחו גם הקונסולים הכללים של ארבעת המדינות הלטיניות (איטליה, צרפת, ספרד ובלגיה). הדרשה היתה בערבית ונאמרה ע"י כהן הדת הקהילתי של בית לחם, האח מרוואן דידאס, אשר הזכיר את תשומת הלב לתפקיד הבסיסי של חופש אישי בהכרה של ישוע המשיח, בן האל והמושיע כאשר הוא יתבטא באופן מלא ויתגלה לעולם. בו זמנית, מחוץ לבזיליקה, היוונים אורתודוכסים התכוננו לכניסה טקסית של הפטריארך שלהם לרגל חג המולד האורתודוכסי, ובכך משכו תשומת לב כללית בעיר ובקרב עולי רגל רבים שנאספו שם.

טקסים לליטורגיים נערכו האחד אחרי השני משך כל היום בבזיליקה, ובייחוד במערת המולד, בליוויי שירים ותהלוכות של עדות נוצריות שונות אשר ביום מיוחד זה, היו האחת ליד השנייה, על מנת להלל את האל האחד והיחיד. אחר הצהרים, הקוסטוד, יחד עם האח ארטמיו ויטורס לצידו, שוב ערך את תפילת הערבית הטקסית, שבסופה היתה תהלוכה מרשימה למערת המולד יחד עם הקהילה הפרנציסקאנית שחזרה על מחוות החכמים, אשר באו מארצות רחוקות על מנת להעריץ את הילד, להעניק לילד שבאבוס מתנות ומזכרות אקזוטיות שהובאו עימם במסעם: זהב, מור ולבונה. המתנות המלכותיות הוצעו למלך חדש, אשר ציפו ללידתו וזו בושרה לבסוף ע"י סימנים יוצאי דופן בשמיים. לאחר הקטורת על האבוס ועל המזבח במערת החכמים ולאחר מתן כבוד לכוכב הכסוף אשר הונח בדיוק באותה נקודה שבה נולד ישוע המשיח, האח פיצהבלה לקח את פסלו של ישוע הילד בידיו, עם לבוד ליטורגי טקסי, את נסיך השלום, הממוקם על כתר מלכותי ומוקף בקהילה הפרנציסקאנית כולה, אנשי דת והמון רב שנאסף לרגל יום החג הזה, ועבר את המתחם המנזר היפה של הבזיליקה בשעה שהמאמינים כבר התפנו לתת כבוד ולבטא את דבקותם לבן האל אשר ביטא עצמו בפני העולם. לאחר מכן, הוא נכנס לכנסיית קתרינה הקדושה ששם המתינו לו עדיין אנשים רבים. כאן, לפני המזבח הגדול, הפסל המלכותי של ישוע לבסוף הוצע להערצת הנוכחים המאמינים, מכל הקהילות הנוצריות ועד האנשים הפשוטים ביותר, אשר זרמו למקום הקדוש במספרים גדולים על מנת להראות את חיבתם ואמונתם לפני הילד המלך אשר בבואו לעולם בענווה מוחלטת, הצליח לשנות את ההיסטוריה האנושית לתמיד.

הנביא ישעיהו אמר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" (ס:1). ביום החג של האפיפניה, האח פיצהבלה הסביר, "האל נגלה לכל האנושות, נוכחותו בעולם באמת הופכת לאוניברסאלית, הוא פונה לכל אדם ומבקש מכל אחד מאיתנו להיפתח ולקבל את הביטוי האוניברסאלי האלוהי, מתן זה של הישועה." האל, אם כך, באפיפניה של בנו שהפך לאדם, באמת קורא לכל אחד ומפייס בין האנשים ובינו. האפיפיור ברוך [בנדיקטוס] ה-16 כתב: "הדרך של החכמים מהמזרח הינה עבור הליטורגיה רק התחלה של תהלוכה אשר ממשיכה משך ההיסטוריה. העלייה לרגל של האנושות לעבר ישוע המשיח החלה עם אנשים אלו – לעבר האל שנולד באורווה ומת על הצלב, קם לתחייה ונשאר עימנו כל העת עד קץ הימים _(ראה, מתי 28:20). [...] גדולים וקטנים, מלכים ומשרתים, אנשים מכל התרבויות ומכל העמים הגיעו. האנשים מהמזרח הויו הראשונים, ולאחריהם – רבים, משך המאות. לאחר החזון הגדול של הנביא ישעיהו, המקראות הלקוחות מהאיגרת אל האפסים מבטאת את אותה תפיסה במונחים פשוטים: אנשים חולקים את אותה הירושה (ראה אל האפסים 3:6)." יורשה אשר בה אנו, אשר הגענו הנה לבית לחם ביום האפיפניה של האדון ישוע, גם חלקנו בה.

טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות – ג'ובאני זנארו ו-אליס קפוטו