פגשנו את האח הפרנציסקניאלסנדרוקונליו שמונה לאחרונה לחבר מועצת המנהלים של הקוסטודיה על מנת לדבר עימו על השנה האקדמית שהסתיימה ואודות השנה הבאה שתפתח במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שבו הוא ממלא תפקיד של מזכיר ושל נספח מרצה
האח אלסנדרו, האם תוכל לדבר איתנו על השנה האקדמית שהגיעה אל סופה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא? מה תוכל לקחת ממנה?
השנה האקדמית שהסתיימה היתה השנה הראשונה שהינה באמת ובתמים פוסט-קורונה. לא ניתן להכחיש שלא היה זה צעד ענק קדימה בהשוואה לשנתיים האחרונות, כשנאלצנו לערוך שיעורים רוב הזמן באמצעות הזום. מנקודת מבט של הוראה דבר זה יכול להיות יעיל עבור חלק מהנושאים, למשל, פרשנות וקורסי מבוא, אולם ככלל זה לא עבד. זה סביר למש עבור שפות מקראיות היכן שקשר מתמשך בין המרצה ובין הסטודנט הינו בסיסי, זה גם מתייחס למבחני המשך, שצריכים להיות ללא נוכחות פיזית. מנקודת מבט זו הרי זו השנה הראשונה שבה הלכנו אחורה בחזרה באופן מלא או כמעט באופן מלא לשיעורים של נוכחות [פיזית].
בהקשר לזה, ישנו גידול במספר הנרשמיםכמו גם בעובדה שאנו יכולים לסמוך שוב על חדרי ההרצות. אנו מציעים את האפשרות בנוסף למי שמעוניין להמשיך במסלול של התאירים ולאחר מכן לתואר הדוקטורט בלימודי המקרא לעקוב אחר הקורסים כמשתתפים. אופציה זו מושכת אנשים רבים שעובדים בירושלים וכאלו שרוצים להעמיק את הידע שלהם בתחום של ארצות המקרא ובמקרא. היתרונות נמצאים בכך שאין מחויבות לשבת בבחינות ובה בעת ישנה אפשרות של קשר קרוב יותר עם ארץ המקרא, ארץ הקודש ובחלק מהמידע של קורסי המבוא אודות כתבי הקודש. דבר זה מעלה את האיכות של השנה שעברה בהשוואה לשנים הקודמות
מה תוכל לספר לנו אודות השנה האקדמית הבאה?
השנה האקדמית הבאה אנו מצפים ליותר נרשמים. יהיו לנו לפחות 10 סטודנטים חדשים שיירשמו לקורסים המזכים בתואר אקדמי.
במונחים של סיליבוס האם דבר מה השתנה? האם יש דבר מה חדש?
במונחים של סיליבוס– ממש לא. המעגל של התארים הינו בעל סטנדרטים של סיליבוס המגיע ל-120 נקודות קרדיט שיושלמו משך 3 וחצי שנים. הרשמים נדרשים בקורסי מבוא, כלומר מורפולוגיה של יוונית ועברית וקורסי מבוא לסביבה מקראית. כולל גיאוגרפיה מקראית, היסטוריה מקראית וארכיאולוגיה מקראית. אלו קורסים שמשתנים קצת אולם לא במורפולוגיה של שפות ושל גיאוגרפיה.
בשעה שחלק מהקורסים נוטים להשתנות משנה לשנה, אחרים בעיקר קורסים של שפות הינם סטנדרטיים. מה שמשתנה, למשל, ביוונית ובתחביר בעברית הינם הפרקים של הברית הישנה ושל הברית החדשה שמנותחים על ידי המרצה בכיתה או בפרקים שבהם מתמקדים המבחנים. שינויים אלו בסילובוס הינם מתרחשים בכל שנה, אולם לא תודות לתרומות של המרצים שהינם סטביליים בפקולטה (רובם אחים פרנציסקאנים) אולם גם תודות לבסיס היציב של המרצים ה"מקומיים" ולקבוצת מרצים אורחים.
יש לנו בסך הכל 9 מרצים, שיכולים לסייע לנולבצע דיפרנציאציה במתודולוגיות של פרשנות ובגישות לטקסט המקראי, בשעה שאנו המרצים היציבים של הפקולטה, נוטים לחזור על הקורסים שנה אחר שנה למרות שמשנים את התוכן שלהם. למשל, אני מלמד את ספר תהילים ובכל שנה אני משנה את מספר התהילים שאנו מנתחים במהלך הקורס.
באופן כללי אילו פרקים מספר תהילים אתה מנתח?
זה תלוי בסוג הקורס ובסוג האינדיבידואלי של פרק התהילים. בשנה שעברה לימדתי קורס על ספר תהילים ,ספר תהילים בדלתות של ספר תהילים, כלומר – שני הכניסות של תהילים וחמשת הפרקים האחרונים. בשנה הבאה אני מצופה ללמד מ קורס על ספר תהילים בהקשר לחמשת הספרים של התהילים. אני חושב שמבחינה תיאורטית ישנם 3 או 4 הקשרים של תהילים, כך שתיאורטית יכולים להיות שמונה פרקי תהילים, אולם ככלל זבה קשה לנתח יותר מארבעה פרקים לעומק. הרבה תלוי באורך של פרק בספר זה.
למשל, האח הפרנציסקאני מתאו מונארי, שמלמד פרשנות מקראית של הברית החדשה, משנה את פרקי ספר הבשורה לפי מתי שהוא מנתח בכל שנה. הוא מתמודד עם פרק שונה בכל שנה אולם בהתאם לסוג של הניתוח המתודולוגי שנשאר ללא שינוי. ברם על מנת להציע לסטודנטים קול חדש וגישות חדשות מעל לכל לטקסט המקראי, בכל שנה המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מזמין מרצים שונים ממרכזים אקדמיים אחרים.
מה תוכל לספר לנו עד ההתקדמות של הפעילויות הארכיאולוגיות?
עד כמה שמתייחס להתקדמות של פעילויות ארכיאולוגיות , המכון שלנו גאה לראות שמשך השנים האחרונות, פיתחונו שיתופי פעולה עם ארכיאולוגים שונים וחדשים.
יש לנו אח פרנציסקאני שלומד במכון האפיפיורי של ארכיאולוגיה נוצרית ברומא, האח הפרנציסקאני אמדאו ריקו, יש לנו שיתוף פעולה יציב עם האח יונס דמיריצי, אח מהמסדר הקפוציני, שסיים את האוניברסיטה העברית, יש לנו שיתוף פעולה עם ד"ר דניאלה מסרה, שהינה המנהלת הכללית של המוזיאון של ארץ הקודש של מנזר ההצלפה כמו גם שיתוף פעולה עם האח הפרנציסקאני יוג'נואליאטה, אחרון הארכיאולוגים הגדולים של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא.
כמו כן ישנו שיתוף פעולה מצוין רב שנתי עם רשות העתיקות של ישראל. כשהתחלנו לעבוד בגת שמנים עבור המרכז החדש של עולי הרגל בעמק קידרון עם הבנייה של המנהרה שהופכת זאת לגישה קלה יותר לבזיליקה של האומות. לרגל אירוע זה, רשות העתיקות של ישראל שמפקחת על המיזם, ביקשה את המומחים שלנו של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא לנתח ממצאים של קרמיקה שנמצאו בחפירה, כמו כן שיתוף פעולה בהערכה של תוצאות של חפירה. מקווה [מקום טהרה ריטואלי יהודי] ופסיפס שנמצא בכנסייה היכן שנמצאה בחפירות בגת שמנים.
שיתוף פעולה עם האוניברסיטה האפיפיורית של רומא של ארכיאולוגיה מראית מתחילה בהערכה מחדש של החפירות בשדה הרועים ששית סאחור וגם כן יש מן הסתם חפירות בכנסיית הקבר בהקשר לשיפוצים ושחזור הרצפות שבהם האח הפרנציסקאני אמדאו ריצי, בעל תואר שלישי במכון האפיפיורי לחקר הארכיאולוגיה של המקרא מעורב בכך באופן פעיל הוא באופן רשמי עוקב אחרי עבודות החפירות עבור המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, המלווה על ידי האח יוג'ניואליאטה שעדיין הינו האחראי הראשי של כל הפעילויות הארכיאולוגיות.
לאחרונה שיתוף הפעולה עם פרופסור האורח, ד"ר וורוסגיוזו, שמלמד באקדמיה לאמנויות בבודפסט, התקיים משך מספר שנים. הוא היה בעל רישיון לחפירות ב-מכאוס (ירדן) עד 2029 ובשנה הבאה הוא יעביר סמינר אודות הארכיאולוגיה של הברית החדשה במכון הפרנציסקני לחקר המקרא בסמסטר השני.
הראיון בוצע על ידי פיליפו דה גרציה
