רומא: יום עבור הארגונים של ארץ הקודש

היום ה-12 עבור הארגונים של ארץ הקודש, המפגש השנתי של הארגונים ההתנדבותיים אשר תומכים במיזמים בארץ הקודש נערך ביום שבת, ה-26 באוקטובר, ברומא באודיטוריום של האוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום של רומא, ואשר הביאה אליה מעל 100 מתנדבים מכל רחבי איטליה.

הנושא השנה ליום זה היה "קבלה ואמונות" לאור הפרספקטיבה של 800 השנה של מסעו של פרנסיס הקדוש מאסיזי למזרח. כשפרנסיס הלך לבקר את אל-מליק אל-כמיל במה שבעבור הצלבנים היה אזור של האויב, היה שם רגע יוצא דופן של קבלה הדדית בין הקדוש ובין הסולטאן שהגיב בדו שיח. אמונה וקבלה הינם מימדים הנוגעים בקיום יום יומי בעבור כל אחד החי במקומות הקדושים ובעבור כל מי שמקומות אלו נמצאים בליבותיהם, אפילו מרחוק

התוכנית של היום, שהוצגה על ידי ג'וספה קפולי, העורך של המגזין "ארץ הקודש", היתה עשירה וכללה רמה גבוהה בהבט תרבותי. האח הפרנציסקאני ג'וזפה בופון, פרופסור להיסטוריה של הכנסייה ודיקן של הפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום, הרצה אודות "פרנסיס, איש משוגע חדש בעולם". המחבר של המאמר על המפגש ב-דמייטה ב-1219, האב בופון הרהר אודות "השגעון" של פרנסיס, שעדין מדאיגים אותנו כיום: התשוקה לצלב, חוסר הגנה, קווי האויב, לבקש הכנסת אורחים, ללא להגיע למצב של המרת דת או להיות קדוש מעונה. בניתוח שלו, הוא רצה להציג את האנתרופולוגיה של המארח שהיה מוכן להשתנות על ידי קבלת האחרים .

מנקודת מבט אמנותית ואיקונוגראפית, ההרהור הודרך על ידי רוזה ג'יורג'י, היסטוריונית של האמנות ומנהלת המוזיאון של הקפוצינים שבמילאנו, ואשר דיברה על "פרנסיס והסולטאן באמנות". משך מאות השנים, מפגש זה זכה לפרשנות בדרכים מגוונות והפרשנות שלו בדימויים ודמויות גם מדברת עלינו.

אחר הצהריים נפתח עם השתתפותם של הארגונים שחלקו את ההתנסויות שלהם, רעיונותיהם, הצעות ובקשות על מנת לשפר את השירות בארץ הקודש באמצעות כעשרה תרומות. קתרינה פרורה לאחר מכם הביאה את העדות שלה מלבנון, היכן שהתנדבה עם "אופרציונה קולומבה" בתל עבאס, אשר מסייע לפליטים סוריים,כשרובם מוסלמים. 
"אופרציונה קולומבה" הינה כפופה לקהילה של יוחנן ה-23 וההתנסות של החיים "עם" הסורים בלבנון, שרובם  אינם חוקיים, מקדמת מיזמים בעלי אופי הומניטארי ומסייעים לכולם, בייחוד למי שהקריבו את עצמם בשם אי האלימות.

חלק מהקומיסארים של ארץ הקודש סיפרו סיפורים קונקרטיים של פעולות צדקה: האח הפרנציסקאני סרג'יו גלדי,הקומיסאר הכללי של נפולי ודרום איטליה, סיפר על ההתנסות לסייע לפליטים מזרח תיכוניים ברודוס, שקודם יחד על ידי קומיסאריאטים דוברי איטלקית ואשר תומכים בעבודתם של הפרנציסקאנים באיים האגאיים בתקופות הקשות של אקסודוס לעבר אירופה של סורים רבים ובעלי לאום אחרים גם כן. האח הפרנציסקאני פרנצ'סקו אילפו, הקומיסאר של צפון איטליה, הדגיש כיצד – כאשר ביקר  ב"אופרציונה קולומבה" בלבנון – הוא מצא את הכריזמה הפרנציסקאנית האמיתית בהתנסות בחיים משותפים אלו. "הבנתי שהעבודה הגדולה ביותר מצד הקוסטודיה", אמר האח אילפו, "הינה הנוכחות שלה". בהמשך דבריו דיבר על סולידאריות של הסורים, הוא הזכיר את האחים הפרנציסקאנים שבחרו להישאר קרוב לאנשים שלהם בעמק האורונט, היכן שהמלחמה עדיין לא הסתיימה.

האב הקוסטוד, האח הפרנציסקאני פרנצ'סקו פאטון, סיים את יום המגש והודה לכל המתנדבים, אשר הינם חשובים לחייה של הקוסטודיה. הוא המשיך והזכיר תאריכים חשובים של השנה המיוחדת, שעסקה ב-800 המאות של העלייה לרגל של פרנסיס למקומות הקדושים. היתה זו שנה שבה אירועים של דו שיח ושל העמקת הידע הוכפלו. המוסלמים, כפי שהזכיר הקוסטוד, יכלו להכיר טוב יותר את פרנסיס. הקוסטוד חזר לאלמנטים העיקריים של חלק מהחוויות של דו השיח, כמו בין היהודים והאחים  הפרנציסקאנים בעין כרם ובין האחים הפרנציסקאנים ובין המופתי של חלב [אלפו], והוא הזמין את כולם לשים את התקווה שלהם בדו שיח ומפגשים. כולל יחד עם ה"שגעון" של פרנסיס מאסיזי  שיחד עם הנאיביות הרבה שלו זרע את הזרעים של הנוכחות שנמשכת עד ימינו אלו.  הוא פירק את האמרה "אדם לאדם זאב" ושינה אותו לאמרה של הבישור – "אדם לאדם אח".

בסיום, הקוסטוד ערך את ההוחדה [אוכריסטיה] עבור ארץ הקודש  בנציגות של ארץ הקודש. לרגל אירוע זה, הוא בירך את המזבח של הקפלה של הנציגות אשר בחודשים האחרונים עבר שיפוץ ניכר ונרחב.