ב-19 במרץ, לפי המסורת בארץ הקודש, הבזיליקה של הבישור שבנצרת קיבלה את פניהם של עולי רגל ושל נוצרים מקומיים לרגל יום החג של יוסף הקדוש.
"בהתקבצות היום בביתה של מרים, אנו רוצים לקבע את מבטנו במי שנבחר להיות המשמורן של הרז של בן האל ושל אימו", אלו היו מילות הפתיחה של סעודת האדון מאת סגן הקוסטוד האח דובורמיר ג'סטל. "חייו מעורפלים, אולם לאחר אם האלוהים, הוא תמיד היה הראשון להיקרא ולזכות בכבוד". הרז והמשמעות של החיים של קדוש זה מתוארים בפסוק 24 בפרק 1 בספר הבשורה לפי מתי, שבו מחבר ספר הבשורה אומר, "יוסף עשה כפי שהמלאך ציווה עליו" והאח דוברומיר, בנאום של ההקדמה שלו, הסביר כיצד הקדוש משיג חירות והבנה עצמית מלאה על ידי ציות לתוכנית האל בעבור חייו.
הליטורגיה של יום החג באופן מסורתי מורכבת מארבעה חלקים שונים. החלק הראשון היה הכניסה הטקסית של סגן הקוסטוד, שהתקבל על ידי האח הממונה האחראי על הבזיליקה של הבישור שבנצרת, האח ברונו ואריאנו. במהלך חלק זה, ישנה לבישה של רדיד הכהונה בשעה שהמקהלה שרה את האנטיפוניה של "סאלבה סאנקטה פאטר", התפילה של הפרנציסקאנים לאב השרפי שלהם, פרנסיס הקדוש. החלק הבא היה האירוע של סעודת האדון בשפה הערבית שנערכה על ידי סגן הקוסטוד האח דובורמיר.
הדרשה נאמרה על ידי כהן הדת של הקהילה של נצרת, האח אמג'ד סברה. "השתיקה של יוסף הקדוש היא איננה שתיקה פסיבית, אלא של אדם הבוטח באל ואשר הופך את דבר ה' למיזם חיים", אמר האח אמג'ד, כשסיים את הדרשה שלו עם תפילה עבור האבות: "מי ייתן והם תמיד יהיו בעלי גישה של שתיקה ושל גישה פעילה כמו זו של יוסף הקדוש, כך שהם יוכלו להדריך את המשפחות שלהם לעבר רצון האל".
"להיות בנצרת ביום חג זה", אמר האח ברונו ואריאנו, האח הממונה האחראי על המנזר של הבישור הקדוש, "הינו תמיד חסד משום שהוא חי כאן כראש של המשפחה הקדושה". האח ברונו ציין כיצד יום חג זה מאפשר הבנה ברורה שהעולם של ימינו צריך יותר עבודה שקטה יותר מאשר מראה [חיצוני] והדמות של קדוש זה חייבת לזכות בחגיגה זו, אולם מעל לכל, לחקות [את הדמות של יוסף הקדוש] בהקשר זה של ההווה.
ג'ובאני מלספינה
