"מירושלים, הנצרות התפשטה במהירות בכל המזרח התיכון: מצרים, סוריה, לבנון, ירדן עיראק. בכל מהלך ההיסטוריה, הנוצרים מהזרם המזרחי שיחקו תפקיד חשוב בהתפתחות פוליטית, תרבותית, דתית וחברתית של חלק מהאזורים בעולם." הרהור זה מקורו מתערוכה חדשה שתוצג במכון של העולם הערבי ותפתח ב-27 בספטמבר, יום שני, בפריס: "הנוצרים באוריינט – 2000 שנות היסטוריה".
התערוכה תפתח בנוכחות של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ותנעל ב-14 בינואר 2018. יהיה זה חלק מאירועים שיחוגו לרגל 30 השנים של המכון של העולם הערבי בסוף 2017, שתמיד התמקד בהעשרה והעברת ידע טוב יותר של העולם הערבי במערב.
תערוכה ייחודית. האירוע עצמו מביא להיות התערוכה ייחודית, כתב ג'ק לאנג (מנהל המכון של העולם הערבי). ישנם כ-300 פריטים, למעשה, וחלקם מוצגים באירופה בפעם הראשונה (כתבי יד נדירים, איקונות, פסיפסים, ציורי קיר מהמאה השלישית מבית הכנסת של דומוס אירופה שבסוריה) והם מגיעים מהמוזיאונים הגדולים ביותר בעולם (מוזיאונים של הוותיקן, הלובר, המוזיאון הבריטי ועוד). הם יבליטו את שנת האלף של ההיסטוריה עבור קהילות נוצריות במזרח: הקופטים, היוונים, אשורים-כלדנים, סורים, ארמנים ומרונים. "היסטוריה פלורליסטית" שהתפתחה בין הים התיכון, נהר הפרת, הנילוס, מיצרי הבוספרוס דרך העידן הרומי, הביזנטי, מוסלמי, עותמאני והערבי עד לתנועות הלאומיות. ביניהם ישנם תשעה חפצים מהמוזיאון של ארץ הקודש, כמו מודל נפלא של כנסיית הקבר העשוי מעץ ומאם הפנינה, הקדשות של לוויה, מאטר דולורוסה עשויה מאם הפנינה ורישום משנת 1616. דבר זה יהיה "טבילה ללב התרבויות שלקחו חלק במגוון של עולמנו העכשווי וטבילה להיסטוריה שלנו", אמר ג'רלד דמיאן, ראש העיר של טורקין, שיארח את אותה תערוכה מהתאריך 17 בפברואר עד ה-5 ביוני 2018, ב-מובה יוג'יו לירוי.
התערוכה והפריטים שבתצוגה. החלק הראשון יתייחס למאה הראשונה ועד השישית ויתמקד על הבישור, הקהילות הנוצריות הראשונות ושגשוגן, המועצות, מקורות של הכנסייה המזרחית, מונותיאיזם ועלייה לרגל. שלושה פריטים ביזנטיים מהמאה השישית שמקורם מהמוזיאון של ארץ הקודש יבליטו את היופי של הארכיטקטורה הנוצרית, שהתפתחה עם התפשטות של מבנים כנסייתיים שהחלו בתקופת קונסטנטין.
החלק השני יתחיל במאה השביעית ועד המאה ה-14 ויתייחס לנושאים הקשורים לכנסיות המזרחיות לאחר הכיבוש הערבי, אינטראקציות אינטלקטואליות, אמנותיות ותרבותיות, התפתחות השפה הערבית בליטורגיה ולבסוף מגיע לעידן הצלבני ומעבר לכך. בין היצירות שאותן סיפקה הקוסטודיה של רץ הקודש כוללות פסיפס פיגורטיבי יקר ערך מהמאה השישית מהר נבו שבידן (חירבת אל מוחיאט, כנסיית ג'ורג' הקדוש). פריט זה ייצג את את הכתובית הערבית שלפני תקופת האסלם הידועה בסוריה-פלסטינה ב"בי-סלאם" של פורמולה של לוויה המשולבת בשמו של הנפטר הדיאקון "סאולה", הכתוב ביוונית מצד ימין.
החלק השלישי מתייחס למאה ה-15 ועד ה-20 ואשר יתייחס לרעיון של עולם ערבי לא אחיד שהיה תחת האימפריה העותומאנית דרך מערכת היחסים שבין "הדלת הנעלה", החצרות של המוכה ודיפלומטים מאירופה והכנסיות המזרחיות (קתוליות ואורתודוכסיות), כשהיעד הינו הגנה על המקומות הקדושים. בנושא זה, המוזיאון של ארץ הקודש יציג שני צווים. הראשון הינו משנת 1397 על ידי הסולטאן הממלוכי אל-מליק אל-זאהר ברקוק, שמאפשר "לפרנקים הדתיים" לבנות מחדש חלק מכנסיית הקבר שהתמוטט. צו נוסף הינו משנת 1561, שנכתב על ידי סולמיאן הגדול, שייסד וקבע את המקום החדש של הפרנציסקאנים במנזר הגרגוריאני של סאן סלבטורה שבירושלים לאחר שהר ציון ננטש. חלק מהנושאים הנכללים בחלק זה כוללים חידוש אמנותי נפלא של איקונות החל מהמאה ה-17 מאלפו [חלב] עד בירות, ירושלים, דמשק וקהיר.
זכרון והעתיד. החלק האחרון, עוסק במאה ה-20 וה-21, וכולל פריטים לאור של התחייה הערבית, נפילת האימפריה העותומאנית, גלות והגירה, ומתמקד על המונח "זכרן" של מורשת העוברת מדור לדור עד ימינו אלו, אפילו מחוץ לאזור גיאוגרפי המקורי. תערוכת צילומים עכשווית עם סצנות אינטימיות מחיי היום יום של הנוצרים משישה מדינות ערב (מצרים, ירדן, סוריה, רשות פלסטינית, עיראק, לבנון) תסגור את התערוכה.
ברם, היעד של התערוכה אינו רק לשמר את המורשת המוחשית והלא מוחשית, שלעיתים קרובות נשכחה או נמצאת תחת איום מצד רדיקליזם דתי [איסלאמי] הנפוץ כיום במזרח התיכון, אלא גם מהווה הרהור על המונח גיוון ורב תרבותיות,שהינו עכשווי כיום באירופה."אירוע זה מדגיש ומעשיר את העובדה שמיעוט קטן, נוכחות נוצרית בתוך העולם הערבי שבמערב", אמר האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, שהינו האחראי על המחלקה למורשת תרבותית של הקוסטודיה של ארץ הקודש. בסוגיה של התמודדות עם תופעת ההגירה, אנו נוטים להתמקד בעיקר באסלם, אולם עלינו אולי לראות את התרומה של רבים מהנוצרים מהמזרח, עם אלף שנות ההיסטוריה שלהם והמורשת התרבותית העצומה שלהם בבנייתה של אירופה חדשה".
קוראדו סקרי דיניו – מוזיאון של ארץ הקודש
