La solennità dell'Immacolata Concezione a Gerusalemme

הטקסיות של ההתעברות ללא חטא בירושלים


בירושלים, בדומה למקומות אחרים בעולם, הטקסיות של ההתעברות ללא חטא של גבירתנו [מרים, אם ישוע] נחוגה ב-9 בדצמבר. לרגל אירוע זה, אחד משלושה כהני דת חדשים, המזכיר של הקוסטודיה של ארץ הקודש, האח מרקו קרארה, ערך את סעודת האדון הטקסית.

הסיבה לדחייה של יום מבוססת על התקדים הליטורגי של יום ראשון של תקופת הצפייה של חג המולד בהקשר לטקסיות. לטקסיות זו ישנו קשר עמוק עם הרוחניות של המסדר הפרנציסקאני, שהינו הכח המרכזי מאחורי הפצת עבודת הקודש והדוקטרינה של ההתעברות ללא חטא, עם יום החג שאושר על ידי האפיפיור סיקסטוס ה-4 בשנת 1447.

ביום זה ש החג, היה ה הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, כהן הדת המסייע, שהעיר על המקראות ועל ספר הבשורה של הטקסיות של ההתעברות הטהורה ללא חטא. הוא מוקם את הדגש על שלוש נקודות: הרז של הקריאה של מרים, הספקות שלה והשאלות ולבסוף. היא עצמה "הנני". 
 
הקוסטוד הדגיש כיצד הברכה מאת המלאך גבריאל " שמחי , ברוכת החסד , ה' עמך" הינה המרכז והסיכום של הדוגמה של ההתעברות הטהורה ללא חטא של מרים, שנתממשה ותתממש לתמיד עם חסד האל. "בדיווח לפי לוקאס", המשיך ואמר הקוסטוד, "מרים הינה נערה שחשה מבולבלת  ממה שנאמר לה והיא מביעה את הספקות ושואלת שאלות. ישנה תמיד מערבולת בדיווחים של הקריאה, סימן שאנו מודעים לגדולה של מה שהאל מבקש מאיתנו".

ממערבולת זו הדבר היחיד שמרים עונה הינו "הנני!". האח פאטון סיכם זאת על ידי זיהוי תשובה זו עם הרצון להיהפך למתנה לאחים שאומרים לאל "אני לשירותך עם חלומות, רצונות ספקות ומערבולות, מגבלות ושאלות, שאתן אני מניח בידיך", להשיב לאל את המתנות הגדולות שקיבלו.

האירוע הטקסי הסתיים עם מספר מילים מאת האח מרקו קארארה, שאיחל לכולם שיוכלו "להמשיך ולחגוג את יום החג הזה בכל יום, באווירה של משפחה של חום וקרבה של אחוות אחים".

ג'ובאני מלספינה