היה זה ב-10 בדצמבר 2019 כאשר המוזיאון של ארץ הקודש זכה לפרס מטעם האיחוד האירופאי, תודות למלכ"ר של הקוסטודיה שח אר הקודש, האגודה בעד ארץ הקודש. עבור איזו מטרה? עבור ההטמעה של המיזם "המוזיאון של ארץ הקודש: מוזיאון חי עבור הפלסטינים הצעירים" – להפוך את המוזיאון של הפרנציסקאנים של ארץ הקודש למרכז חינוכי ובו פעילויות חינוכיות ודו שיח עבור התושבים של מזרח ירושלים. היעדים כללו: רשת עבודה עםפ בתי הספר, אגודות תרבות ומוזיאונים מקומיים בהווה, כמו גם שותפים היסטוריים, כמו מרכז הפסיפס ומספר מלכ"רים מקומיים שמפעילים בעולם בתי ספר. קווי המתאר של התוכנית גם כוללים סוגיה של הכללת אנשים בעלי מוגבלויות, עם יצירת פעילויות המאפשרות לבעלי קשיי ראייה ובעלי לקות ראיה לבקר במוזיאון.
הפרויקט יצא לדרך בפברואר 2020, מסר שבועות לפני פרוץ המגיפה, כשכרוך בכך סגר בירושלים וסגירת המוזיאון של ארץ הקודש. שנה אחת לאחר החניכה, נערכו צעדים רבים, למרות הקשיים הרבים הקשורים למצב חירום רפואי זה.
"יצרנו צוות עבודה בתקופת הסגר", מסבירה שרה סיבין, המתאמת של המיזם מירושלים. "התמקדנו בהעסקת 3 אנשים מקומיים: רואה חשבון ושני עובדים בעבור הרשת ושיווק. החיפוש אחר דמות בינלאומית היתה ארוכה מאד וזאת תודות לבעיות לוגיסטיות שלא אפשרו להגיע לכאן מחו"ל עד סוף נובמבר 2020." מן ההתחלה, המגע היה דרך בתי הספר המקומיים ומוסדות ומעל לכל עם בתי ספר שמנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים. היעדים הפוטנציאליים של המיזם הינם הצעירים של מזרח ירושלים: 10,000 תלמידים פלסטיניים בגילאי 5-18, 2000 פלסטינים בגילאי 18-30 ובני משפחותיהם. תודות למגבלות שנכפו עקב נגיף הקורונה ושלושה סגרים,ש במהלך שנה שעברה רשויות הבריאות כפו על ירושלים, האפשרויות לממש את הפעילויות בהווה היו מאד מוגבלות.
דוגמא חיובית אחת הינה השיעור בדצמבר 2020 בבית הספר של "לה סאל" שממוקם בשער החדש שברובע הנוצרי, בעיר העתיקה של ירושלים. "לקחנו אובייקט מהאוסף, כוכב חרוט עשוי מאם הפנינה הלקוח מהסצינה של המולד", הסבירה שרה סיבין ". המורה סיפר את הסיפור של הסצינה של חג המולד וביקש מהתלמידים לצייר זאת.
מיזם בניה אחר הכולל מפגשים שכעת פעילים, הינו גם עם מטרה ליצור יוזמות ליצור אינטראקציה של קבוצות מקומיות שעוסקות באמנות עכשווית. האחראים של המיזם נפגשו עם בעל גלריה של אמנות עכשווית בעיר העתיקה בירושלים והם תכננו לערוך יוזמות תרבותיות על מנת למשוך תשומת לב של הציבור והקהל המקומי.
מדוע שהמקומיים יגלו עניין במוזיאון של ארץ הקודש? "אנו מוזיאון שמדבר אודות הנצרות, אולם אנו עושים זאת לא באופן היסטורי", ממשיכה המתאמת של המיזם. "זה חשוב עבור הזהות המקומית ועבור הזהות הפלסטינית. כשמדברים על זהות לרוב זה קשור עם פוליטיקה ועם תוויות, אולם לדעתנו זה קשור להיסטוריה ולשורשים. לכן המיזם הינו קריאה חינוכית, כולל עבור האוכלוסייה המקומית, שרובה הגדול מוסלמי, אולם גם עבור אולי רגל ותיירים. "המוזיאון גם יש לו קריאה קהילתית מאד, אומרת שרה סיבין, "ומסיבה זו הצענו שכהן הדת של הקהילה של סאן סלבטורה, האח אמג'ד סברה, יביא את אנשי הקהילה למוזיאון של ארץ הקודש. נוכל לדבר על ספר הבשורה לגבי כל פריט במוזיאון, כמו אלו שבתצוגה בחדר של חיי היום יום בתקופתו של ישוע. דוגמא אחת הינה מטבע שנקרא "דנאריום", שדמות הקיסר חרוטה עליו. אלו הינם חפצים שהינם הוכחה שמה שישוע אמר הינו בעל השראה בעבור החיים ביום יום."
מצד שני, לעבוד על הנושא של הכללה והמיזם מתכנן ליצור אפליקציה מתאימה עם סיוע בקריאה עצמית, עם מספר חפצים בתלת מימד מהאוספים על מנת לאפשר חיפוש טקטי ולבסוף – סיבוב מודרך עבור מבקרים עם הכללה של פנלים בשפת הברייל. "החלטנו להתחיל עם בעלי לקות ראיה, כמו כן מתחילים בשיתוף פעולה עם אגודה עבור עיוורים שממוקמת בויה דולורוסה, בסמיכות למוזיאון, מסבירה מנהלת המיזם. "עם ילדי בית ספר גם כן, רפרודוקציות של חפצים יכולים להיות שמישים על מנת ליצור דרך טקטית שתהיה קלה יותר עבורם להבין כיצד להשתמש בחוש המגע."
נכון לעכשיו, המוזיאון של ארץ הקודש פתוח בתיאום מראש, מציית להנחיות של משרד הבריאות שדורש ריחוק חברתי, שימוש במסכה וחיטוי הידיים. המקום הקדוש של ההצלפה, שבתוכו ממוקם המוזיאון, נותר סגור לקהל לעת עתה, כך שלא ניתן לבקר בכנסייה ובקפלה של ההרשעה.
Beatrice Guarrera
