הטקסיות של ההקדשה של כנסיית הקבר

הבשורה של התקומה מן המתים הוקראה לפני קברו הריק של ישוע המשיח. היה זה ב-15 ביולי, יום החג של הטקסיות של ההקדשה של הבזיליקה של כנסית הקבר – יום חג חשוב שאינו חשוב רק לירושלים, אלא בעבור הכנסייה כולה. למעשה, מה שמזכירים הינו יום השנה של ההקדשה של הבזיליקה בשנת 1149, כשהצלבנים קידשו את המזבח של הכנסייה החדשה שנבנתה מחדש. המקום הכולל בתוכו את הקבר של ישוע, היכן שישוע נקבר והיכן שקם לתחייה, הינה הבזיליקה החשובה
ביותר ואשר מייצגת את לב ליבה שלהנצרות. זהו המקום של התחייה מהמתים, כפי שהוזכר מהמקראות של הבשורה.

האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ערכו את הליטורגיה, שהחלה בשחר לפני האדיקול, וסגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל, ערך את הטקס. נכחו גם כן אנשי דת רבים, מאמינים, מתנדבים ועולי רגל. לאחר התפילות האוניברסאליות,נערכה הליטורגיה של ההוחדה [אוכריסטיה] של ישוע המשיח והמארחים זכו לקידוש שם.

הדרשה של האח דוברומיר התמקדה על הרז של התחייה, שהינה "מובנת רק על ידי לקיחה בחשבון של חיי ישוע וכל מה שאמר ומימש". לכו מסיבה זו העדים של תחייה זו (הנשים, מרים המגדלית, יואנה, מרים, אימו של יעקב ולאחר מכן פטרוס ויוחנן) "אינם רק סתם עדים למה שהם חוו בחושיהם, אלא הם היו עדים למי שקיבל עליו את היעוד לחלוק את העדות של המפגש שלהם עם ישוע." זו חובה שהעדים יבססו על אורח חיים ואמונה אישית. "להאמין בתחייתו של ישוע המשיח הינה ללכת, ללא אלימות, בעולם זה שבו אלימות רבה, ממש כפי שעשה [ישוע]", המשיך האח דוברומיר. "זה להתכחש לכל מה
שמוביל למלחמה ולמוות. זה להתקרב לאויב, לבקש מחילה משכן שאותו העלבנו, ולשחרר עצמנו מאנוכיות וללמוד לאהוב כמו ישוע, שמת וקם לתחייה עבור הישועה שלנו, נאהב."

בסופו של האירוע, האח הפרנציסקאני סיניסה סרברנוביץ, האחראי על הסקרסיטיה של כנסיית הקבר, נטל את רשות הדיבור והיה נציג של הפרנציסקאנים המתגוררים במנזר של כנסיית הקבר. "אנו קיבלנו את המטלה מטעם הכנסייה לשמור על מקום זה ולשמרו וכך לגבי כל המקומות הקדושים", אמר. "אנו מודים למתן נדיר זה והן בעבור אחריות עצומה זו. מי ייתן והאל יהיה הכוח שלנו והשמחה שלנו."


ביאטריס גוארארה