הקוסטודיה של ארץ הקודש חוגגת את הטקסיות של הביקור במקום הקדוש המוקדש לאפיזודה מספר הבשורה, אשר ממוקמת בעין כרם – כפר מחוץ לירושלים. מסע העלייה לרגל התרחש ב-2 ביוני משום שב-31 במאי, יום החג האמיתי, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה היו עסוקים בחגיגות בכנסיית הקבר לרגל החג של גופו ודמו של ישוע המשיח. לכן, המועד של חג זה עבר ליום שבת שלאחר מכן, ולכן הטקסיות נחוגה גם על ידי אנשי הקהילה של כנסיית סאן סלבטורה שבירושלים והן על ידי מספר עולי רגל.
במאה ה-14 מקום הביקור של מרים אצל אליזבט זוהה באופן שונה מזה שבו נולד יוחנן [המטביל] הקדוש. בנוסף לאפיזודה של ספר הבשורה, באותה כנסייה, ניתן למצוא תזכורת להסתרתו של יוחנן המטביל הקדוש, שנלקח מהפרוטו-אוונגליון (ספר חיצוני) של יעקב (המאה ה-2) ומוזכר על ידי אב המנזר הרוסי דניאל (תחילת המאה ה-12).
בדרשה שלו, הקוסטוד של ארץ הקודש סיכם את המסר של יום החג בשלוש מילים: שמחה, צדקה ואמונה. "שלוש מילים לו הינן הישה בסיסית של חייה של מרים אולם גם לכל אחד מאיתנו אם אנ רוצים לחיות בהתאם להוראה של ספר הבשורה", אמר הח פרנצ'סקו פאטון. "שמחה הינה הזמנה שדבר ה' לרוב שולח לנו – 84 פעמים בברית החדשה בלבד", הסביר הקוסטוד. "הקיום הנוצרי הינו שמחה. מאחורי השמחה של מרים ישנה הקרבה לאל שעשה דברים רבים בה. ביחס למילה השנייה, אהבה, הקוסטוד דיבר אודות "אהבה אישית, ללא תנאים וקונקרטית", אשר מרים ביטאה פעמים רבות ואשר זאת עלינו לחקות. בהתייחס למילה המסכמת האחרונה עבור יום חג זה, האמונה, האח פאטון הצביע על כך שהשיר של "מאניפיקט" כרגע שבו מרים קוראת את חייה ואת ההיסטוריה של האנושות בעיני האמונה. "רק במבט חטוף האמונה מאפשרת לנו לשמור את התקווה חיה שהאל עובד ושהוא מגשים את מה שהוא הבטיח."
בסופה של סעודת האדון, תהלוכה יצאה מהכנסייה הממוקמת למעלה וירדה אל הקריפטה של המולד, היכן שספר הבשורה הוקרא. האח האחראי על האחווה הפרנציסקאנית של הביקור, האח וולדיסלב ברזזינסקי, בהערות אחרונות, עשה שימוש במילים של הדרשה של הקוסטוד והודה לכל הנוכחים.
לאחר סעודת האדון, כיבוד קל הוגש האזור שטוף שמש לפני הקריפטה, על מנת לחגוג את המולד [של יוחנן] על ידי שותפות ברגע של אחווה ואחדות.
ביאטריס גוארארה
