"הנוצרים בארץ הקודש: האתגר של לבנות את השלום יום אחר יום": היתה זו התימה העיקרית של המפגש שהתקיים ב-9 במאי בכנסייה של קהילת לונגואלו (ברגמו, צפון איטיה). האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, דיבר עם מוניסיור פרנצ'סקו בשי, הבישוף של ברגמו, יחד עם השתתפותו של האח פבריציו ריגמונטי, האחראי על המשרד התרבות ומורשת תרבותית של המחוז הבישופי של ברגמו. האירוע התקיים במסגרת "פסטיבל ברגמו – לעשות שלום", שהתקיים בין התאריכים 3-13 במאי 2018, תחת התימה של "פיוס: בניה מחדש וחידוש הרקמה בחברות החוות קונפליקט."
הקוסטוד הסביר שישנם כ-170,000 נוצרים בארץ הקודש, או 2% מהאוכלוסייה וכי החל משנת 1948 ועד היום הנוכחות הנוצרית נמצאת באופן קבוע בירידה: לפני 70 שנה חמישית מתושבי מדינת ישראל היו נוצרים. "זוהי נוכחות קטנה, אולם היא מבקשת להיות אות של תקווה ושל בניית השלום", כפי שציין שוב ושוב האח פאטון. זוהי נוכחות אשר עומדת למבחן בחיי היום יום, כמו בסוריה, היכן שקהילות נוצריות בשנים האחרונות הפכו מאוכלוסיה המונה כ300 אלף ל-30,000. אולם עדיין אפילו שם, הדיאלוג תמיד פתוח בחיי היום יום.
לשאלה של מונסיניור בשי ביחס להעדר השלום במזרח התיכון ביחס למערב, האח פאטון ענה כי התימה של השלום תמיד היתה בלב היעדים של הקוסטודיה, מן ההתחלה ועד הימים הגרועים ביותר, מצטט את הדוגמא של המלחמה בלבנון, עיראק וכעת בסוריה.
אחד מהקשים העיקריים כיום הינה חומת ההפרדה המפרידה בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית. עלינו לנסות ולהתגבר על חומה זו על ידי כך שיתאפשר לאנשים להיות יחד ולהכיר את המציאויות השונות בארץ זו: נוצרים, מוסלמים ויהודים. למשל, ביריחו, בית הספר הפרנציסקאני, אשר 90 אחוז מהתלמידים שלו מוסלמים, הקוסטודיה עושה צעדים קטנים כך ששני עולמות אלו יוכלו להיפגש שוב. כמו כן, בעמאוס היכן שהקהילה המקומית כוללת רק משפחה נוצרית אחת, ביקשה סיוע בבניית גן ילדים.
פיוס מתחיל כשהאחד מתחיל להיות יחד, שוב, עם השני ויוצר מערכת יחסים לתמוך בישות יוצרת, כמו ב-מניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה, הפתוח לכל הזרמים והדתות. דבר זה מתייחס גם לכבוד שבין הדתות השונות, ומאפשר לאחרים להביע את הדבקות שלהם בתפילה.
שמירה על המקומות הקדושים, כפי שעושה הקוסטודיה, משמעו גם לטפל באנשים. משום שכמעט תמיד סביב למקומות הקדושים ישנה קהילה נוצרית קטנה, שנזקקת לתמיכה על מנת לחיות את האמונה.
"אולם, הנוכחות שלנו הינה קיימת ותישאר נוכחות של מיעוט", אמר האח פאטון, "אשר דורשת מאיתנו להיות מודעים למצב שלנו ולהקדיש [עצמנו] לשרת את המיעוט הנוצרי."
זוהי הנוכחות שמעולם לא איבדה את משמעות הקשר האיתן בין המקומות הקדושים ובין הנוצרים שחיים ועובדים במקומות אלו.
