החיים במנזר של הקוסטודיה של ארץ הקודש בבוינס אייריס | Custodia Terrae Sanctae

החיים במנזר של הקוסטודיה של ארץ הקודש בבוינס אייריס

העדות הראשונה של נוכחות של הפרנציסקאנים בארגנטינה מתאורכת לשנת 1692. מאז, הפרנציסקאנים מעולם לא פסקו להיות נקודת התייחסות חשובה עבור האוכלוסייה המקומית, כפי שזהו המקרה של האח הפרנציסקאני רפאל סובא חימנז. כאח האחראי הממונה על המנזר של הקוסטודיה של ארץ הקודש שב-בוינס איירס,כקומיסריאט של ארץ קודש, כמו גם כנציג חוקי של המכון של ארץ הקודש. האח רפאל מקדיש הרבה מזמנו בעבור אחרים. מה שמוזר אודות המנזר שבבוינס איירס הינו שהוא חלק מהקוסטודיה של ארץ הקודש, בשעה שמשתייך לטריטוריה שמחוץ ליעדים שבמזרח התיכון.

זמן מה עבר מאז שהתרחש הביקור הרשמי של הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון, בארגנטינה, שחל בנובמבר וחיי היום יום חזרו למקצב הרגיל ולקשיים הרגילים. "בארגנטינה הבעיה הינה שאנשים חיים חיים שטחיים בלבד", אמר הקומיסריאט של בוינוס איירס. "ולאחר מכם אתה חי בסביבה אלימה, היכן שישנו עימות מילולי, מחאות נגד הכנסייה וזיהום של סביבה חברתית. זוהי הבעיה שאנו באים לפתור על ידי חינוך ילדים בסביבה של הרמוניה בבית הספר שלנו". הוא דיבר אודות המכון של ארץ הקודש, בית הספר של הקוסטודיה שכעת יש בו 800 תלמידים, החל מבני 3 ועד 18 ובו 170 אנשי צוות

החיים של האח הפרנציסקאני רפאל מתחילים מוקדם בבוקר. "היום מתחיל בתפילה, ארוחת בוקר ולאחר מכן אני הולך לקומיסריאט", מסביר האח. ":אני גם הולך ליד בית הספר ולעיתים חוזר בחזרה למנזר, משום שאנשים מבקשים ממני לערוך וידוי או שהם צריכים מישהו שיקשיב להם." העבודה עבור הכנסייה מקיפה, והוא גם פעיל בדו השיח שלו עם הבישופים והאנשים שרוצים לתרום למקומות הקדושים. ,חלק מאתגר של העבודה הינה גם להישאר בבית הספר, לעזור לתלמידים, לדבר עם המורים", ממשיך האח רפאל."אנשים מבקשים ממני גם ללכת ולבקר את החולים, משום שאנו קרובים לבית החולים והם צריכים מישהו כדי לברך את המתים." המרכז של היעד הוא יחיד ומיוחד: "עבורי הדבר החשוב ביותר הינו ללמד את האנשים אודות ארץ הקודש". בין תחומי האחריות שלו למעשה, מסגרת תפקידו כקומיסריאט, אשר פועל כגשר בין המקומות הקדושים ובין ארצו. מדוע לנסוע לארץ הקודש? לפי האח רפאל :בראש ובראשונה, על מנת להכיר את השורשים שלנו, ושנית - משום שארץ הקודש משנה את הלב של האדם, את חייו ומחזקת את האמונה שלנו. לזה מתייחסים כחסד של המקומות הקדושים. לא ניתן להסביר זאת. יש להתנסות בכך."

באחווה הפרנציסקאנית של בוינוס איירס ישנם חמישה אחים, לאחר הפרק האחרון של הוסטודיה הוחלט להעלות את מספרם ובכך להקל על ביצוע של מהטלות היום יומיות שלהם. הם מגיעים מארבעה מדינות שונות: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה וצ'ילה.

המכון של ארץ הקודש הינו חלק חשוב מהיעד החינוכי הנתמך על ידי הפרנציסקאנים. למרות שהאח רפאל הינו הנציג הרשמי שלה, עבודת ניהול בית הספר של הקוסטודיה של ארץ הקודש נעשית בעיקר על ידי עמאים עם תמיכה מצד האחים הפרנציסקאנים. "כשהגעתי לבוינוס איירס, ההתרשמות הראשונה שלי היתה איזו סביבה שלווה יש בבית הספר", הסביר האח רפאל. "אחרי שבעה, שמונה חודשים, הבנתי שישנן בעיות קשות כאן: מנהלה, כלכלית. עם השנים, עבדתי המון. היו אלו שנים קשות, אולם גם ההתערבות של הקוסטוד היוצא, האח יירבטיסטה םיצהבלה, היתה רבת עזר: הוא הגיע לכאן פעמים רבות במהלך תפקידו. המחויבות של הפרנציסקאנים מזוהה ביצירה של אווירת אחווה, הרמוניה, עזרה לנזקק, ומשמעו אפילו כיסוי של שכר הלימוד והוצאות לחלק מהתלמידים.

המנזר של הקוסטודיה שבבונוס איירס משמש גם כמרכז של קריאה פרנציסקאנית מכל רחבי דרום אמריקה. במהלך ביקורו, הקוסטוד של ארץ הקודש, אמר שהוא מקווה שהקראה תעודד שוב בתקופה הנוכחית. כיצד אפשרי הדבר? האח רפאל כבר יודע היכן להתחיל: :עלינו לנסות להיות אוטנטיים, משום שאיננו יכולים להראות לילדים חיים שאינם אמיתיים. הצעירים מחפשים אחר חיים שקטים, קריאה, יעד; הם מחפשים אחר דרך חיים. וכאשר הם רואים שאתה אדיב, מכבד אותם, אתה יודע, צוחק איתם וברגע הנכון הם יבואו וישאלו אותם למה בחרת בדרך הזאת. פרנסיס הקדוש נהג לומר שדרך ההטפה שלנו צריכה להיות החיים שלנו."




בהיותו בשירות הכנסייה בארגנטינה משך שנים משמע גם שהדרכים יצלבו עם חורחה מריה ברגוליו, כשהוא עדיין היה נמצא בבוינוס איירס. "היה נחמד להכיר קרדינל כמוהו", נזכר האח רפאל בשמחה. "הקשר הראשון שלי עימו היה באמצעות הטלפון הנייד: התקשרתי למשרדו על מנת לברר האם ישנה אפשרות לקבוע פגישה.השארתי את מספר הנייד שלי למשכירה ולאחר 20 דקות קיבתי שיחה. אתה המקסיקני שהגיע? מדבר ברגוליו, כך אמר לי. היה זה בשנת 2007 והיתה זו הפעם הראשונה שהאח רפאל פגש את האפיפיור לעתיד. כקרדינל, לאחר שביקשתי ממנו לקבוע יום ושעה למפגש, הוא הגיע לפתוח את הדלת וליוויתי אותו לסטודיו שלו. הוא היה מלא אחווה וזה דבר שאינו נפוץ בקרב קרדינלים.. מרגע שהפך לאפיפיור, לא ראיתי אותו עדיין, אולם הוא אותו אדם, רק לבוש בלבן. הוא באמת אדם אוטנטי."

ביאטריס גואראה

בוינוס איירס מקבלת את פניו של הקוסטוד של ארץ הקודש