לפני אלפיים שנה, רוח הקודש ירדה על השליחים בחדר הסעודה האחרונה, היכן שהם התאספו. ממש שם, בחדר הסעודה האחרונה, לאחר אלפיים שנה, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש הביאו לחגיגית האירוע לרגל של יום החג של חג השבועות [פנטהקוסט, בלעז].
לקתולים ישנה רשות רק לומר את התפילות הרשמיות בחדר הסעודה האחרונה פעמיים בשנה בלבד, משום שזהו מקום הנמצא בלב המחלוקת עם מדינת ישראל ביחס להכרה של בעלות על רכוש. הרכוש למעשה נרכש על ידי הפרנציסקאנים בשנת 1333 כמתנה מהשליטים של נפולי והם סולקו משם בשנת 1552 ע"י העותומאנים. לא ניתן לערוך את סעודת האדון כיום שם, אולם לפרנציסקאנים ישנה אפשרות להתפלל ביום חמישי הגדול, היכן שהם מנציחים את הסעודה האחרונה ולרגל יום החג של חג השבועות, היום שבו רוח הקודש ירדה על השליחים.
לפי המסורת, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה נפגשים בבוקר עם המאמינים ועם עולי הרגל במסגרת סעודת האדון בכנסייה של הקהילה של סאן סלבטורה שבירושלים. "היום זהו יום החג של הקהילה של ירושלים: חג השבועות, למעשה, מזכיר לנו את הצמיחה של הקהילה הנוצרית הראשונה, שהתקיימה, כאן בירושלים", אמר האח נרוואן אל-באנה, כהן הדת של הקהילה. במהלך הדרשה, כהן הדת דיבר על המשמעות של חג השבועות, כשמהרהר על שלושה הבטים: "הראשון הינו שמיד לאחר העלייה השמיימה, השליחים הראשונים החלו לחלוק את העדות שלהם אודות חיי ישוע. השני הוא שכאשר האנשים שמעו את ההוראה של פיטר, הם החלו מתפלאים מה לעשות: תשובתו היתה לחזור בתשובה ולהיטבל. השלישית הינה שכל השליחים לאחר שקיבלו את רוח הקודש, היו לעדים ובישרו את דבר ה' עד קץ הימים."
בשעות אחר הצהריים, היה זה זמן לתפילת הערבית בחדר הסעודה האחרונה, שנערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. בשעה שהם שרו, האחים הפרנציסקאנים ערכו תהלוכה לחדר קטן הצמוד לחדר גדול דמוי צלב בחדר העבודה האחרונה העילית, היכן שהמסורת אומרת ששם התרחשה האפיזודה של חג השבועות.
"היכולת לחגוג את תפילת הערבית של חג השבועות כאן בחדר הסעודה האחרונה הינו משמעותי משום שהוא מייצג את הקשר [שלנו] עם המקום שבו ירדה רוח הקודש", אמר האח פאטון. הקוסטוד של ארץ הקודש התמקד בכוחה של רוח הקודש: "המתנה של רוח הקודש הפכה אותם לאמיצים, מסוגלים לבשר את ההצהרה על מותו ותקומתו מן המתים של ישוע". הדימוי של רוח הקודש שירדה כלשונות אש הינה משמעותית במיוחד עבור האח פאטון: "הוא האור המאיר את מוחנו ומאפשר לנו לקבל את ההצהרה על הייסורים [פסיון, בלעז] של ישוע, מותו ותקומתו מן המתים", אמר. "הוא הלהבה אשר מבעירה את ליבנו כך שמכינה אותנו למערכת יחסים של אהבה עם האל ועם האחים והאחיות שלנו [באמונה]." הקוסטוד התפלל שבתקופה קשה זו, רוח הקודש תרד על מנת ליצור דו שיח ופיוס, למרות הקונפליקטים והפילוג בארץ הקודש ובעולם.
ביאטריס גוארארה
