האב פרנצ'סקו פאטון נבחר לקוסטוד החדש של ארץ הקודש

לאחר קבלת אישור הכס הקדוש, בחרה הנהלת מסדר הפרנציסקאנים לקוסטוד החדש של ארץ הקודש את האב פרנצ'סקו פאטון (Francesco PATTON) האב פאטון מחליף את האב פיארסטיסטה פיצבלה (Pierbattista Pizzaballa), אשר כיהן בתפקיד במשך שתים עשרה שנה.

תפקיד הקוסטוד בארץ הקודש ובמזרח התיכון

תפקידו של הקוסטוד הינו תפקיד חשוב עבור כנסיית ארץ הקודש והמזרח התיכון.

בארץ הקודש

בארץ הקודש, הקוסטוד הוא יותר מאשר ממונה על המחוז של מסדר דתי; הוא חבר באסיפת ההגמונים הקתוליים של ארץ הקודש (AOCTS), אשר מאחדת את כל הבישופים והכמרים הקתולים לפי המנהג הרומי והמזרחי.

תפקיד הקסטוד קיים בארץ הקודש מהמאה ה-13, ומכיוון שהוא קודם להקמה מחדש של הפטריארכיה הלטינית בירושלים (ב-1847), קוסטוד ארץ הקודש, בשם הכנסייה הקתולית אינו אחראי רק על השמירה על המקומות הקדושים אלא גם על הקהילה הקתולית של ארץ הקודש. בנוסף, הקוסטוד הוא בן השיח (מטעם הכנסייה הקתולית) של הכנסיות היוונית אורתודוקסית, הארמנית אפוסטולית, הקופטית, הסורית והאתיופית, כאשר מדובר בענייני הסדר ה"סטטוס קוו" (status quo), ובשמירה על המקומות הקדושים המתנהלים על פי הסדר זה.

במזרח התיכון

שטח הקוסטודיה מתפרס על פני מספר מדינות – ישראל, פלסטין, לבנון, סוריה, ירדן, קפריסין ורודוס, ובקהיר במנזר מוסקי (Muski), ועל כן הקוסטוד נמצא בקשר גם עם הפטריארכים, הבישופים והנציגים האפוסטוליים בכל אחת מהמדינות הנ"ל.

בנוסף, המצב הנוכחי במזרח התיכון דורש כי הקוסטוד יעקוב אחרי האירועים המתרחשים במדינות השונות על מנת להחליט על סדרי העדיפויות של תפקידי הנזירים הפרנציסקאניים במקומות בהם הם נמצאים. עליו להתאים כל הזמן תפקידים אלה לצרכי הנוצרים המקומיים, ולהעביר אליהם את התקווה שמקורה בישוע, ובאותו זמן לדאוג גם לצרכיהם הגשמיים הדרושים לקיומם.

לאורך מאות בשנים, הקוסטודיה של ארץ הקודש פיתחה רשת של פעילויות חברתיות, חינוכיות ותרבותיות על מנת לשמר, לתחזק ולהחיות את האמונה בישוע ואת חיי היום-יום של הקהילות המקומיות.

לשירות הכנסייה האוניברסאלית

הקוסטודיה קשובה לקהילות המקומיות, אך חלה עליה גם החובה לקבל צליינים ותיירים זרים בכל חמישים וחמשת המקומות הקדושים שתחת סמכותה, ולהפוך את חוויית ארץ הקודש שלהם לבשורה החמישית – לפי הגדרת האפיפיור פאולוס השישי. כך הקוסטודיה והעומד בראשה מכבדים את האופי האוניברסאלי של ארץ זו שנבחרה על ידי האל.
מסיבה זו על הקוסטוד להיות קשוב לשאיפות הרוחניות ולצרכים הגשמיים של הצליינים אך גם לשמור ביעילות על המקומות הקדושים.

תהליך הבחירה
ההנהלה הכללית של מסדר הפרנציסקאנים בוחרת את הקוסטוד, באישור של הכס הקדוש, לאחר התייעצויות עם נזירי הקוסטודיה.

התייעצות עם נזירי הקוסטודיה

ההתייעצות עם נזירי הקוסטודיה מתבצעת בדרך של הצבעה סודית בשני סבבים. כל נזיר מציין שמות של שלושה מועמדים פוטנציאליים לתפקיד הקסטוד.
תוצאת הסבב הראשון פומבית, תוצאת הסבב השני סודית. שניים עשר השמות שקיבלו את מירב הקולות בסבב הראשון נכללים בפתק הצבעה השני. שלושת השמות שקיבלו את מירב הקולות בסבב השני נשלחים להנהלה הכללית של המסדר הפרנציסקאני ברומא.

הצבעת ההנהלה הכללית וההסכם עם הכס הקדוש

ההנהלה הכללית של המסדר בוחרת את הקוסטוד מהרשימה שהורכבה לפי תוצאת ההתייעצות עם נזירי הקוסטודיה, לה היא רשאית להוסיף את השם של כל נזיר אחר שאינו שייך לקוסטודיה, והינו בעל הנתונים הדרושים ברגע הנוכחי של חיי הקוסטודיה והאזור.

בחירת ההנהלה הכללית מוצגת על ידי ראש המסדר למזכירות הכס הקדוש לענייני הכנסיות המזרחיות אשר לה הסמכות לאשר את המינוי.
לאחר קבלת האישור ולאחר שהמועמד קיבל עליו את התפקיד, ראש המסדר הכללי יחד עם ההנהלה הכללית של המסדר מיידעים את המבקר הכללי, אשר מודיע לקוסטודיה את שם הקוסטוד החדש.

כניסה חגיגית של הקוסטוד לתפקידו

שלושה טכסים מסמנים את כניסתו לתפקיד של הקוסטוד החדש:

כניסה חגיגית לירושלים

הכניסה מתחילה משער יפו לכיוון מנזר המושיע הקדוש (סן סלבטורה), מקום מושבו של הקוסטוד (בית האב).
הקוסטוד היוצא, יחד עם ראש מנזר סן סלבטורה והמבקר הכללי של הקסטודיה, מקבל את פני מחליפו.
לאחר הקראת צו המינוי על ידי המבקר, הקוסטוד היוצא מעביר בצורה טקסית לקוסטוד החדש את חותם הקוסטודיה עליו חרוט: "הקוסטוד של הר ציון וכנסיית הקבר".
הקוסטוד נשבע את שבועתו.
כל נזיר מבטיח לציית לו.

כניסה חגיגית לכניסת הקבר

בשלב שני, ממשיכים הנזירים והולכים מכנסיית המנזר לכיוון כניסת הקבר לכניסה חגיגית. הקוסטוד החדש מתקבל על ידי ראשי הקהילות היוונית-אורתודוקסית, הפרנציסקאנית והארמנית.

כניסה לבית לחם

לאחר היציאה מירושלים, נוסעים לאורך המסלול העתיק של הפטריארכים עם עצירות (תחנות) מסורתיות במנזר מר אליאס (Mar Elias), שם מתחיל האזור הכולל את שלושת הכפרים הנוצריים של בית לחם, בית סאחור ובית ג'אלא, ממשיכים לקבר רחל בדרך לכנסיית המולד. לאחר שהוא מתקבל על ידי ראש המנזר הפרנציסקאני של בבית לחם, הקוסטוד נכנס דרך דלת הענווה אשר מובילה לאולם של הכנסייה העתיקה, שם מקבלים את פניו ראשי הקהילות היוונית-אורתודוקסית והארמנית.
לאחר מכן הנזירים הולכים לכיוון כנסיית סנטה קטרינה (Santa Caterina), הכנסייה המשרתת את הקהילה הקתולית של בית לחם.

המנדט הראשון של הקוסטוד נמשך שש שנים וניתן לחידוש לשלוש שנים נוספות ובמקרים מיוחדים, אם מבקשים זאת (אם זהו רצונם של נזירים רבים) למשך שלוש שנים נוספות ואחרונות.

התקנונים שהסדירו את פעילות הקוסטודיה של ארץ הקודש עד לשנות השמונים של המאה שעברה אושרו בשנת 1746 על ידי האפיפיור בנדיקטוס הארבע עשר, באמצעות המסמך In Supremo. לפי מסמך זה, נקבע כי הקוסטוד, אשר היה תמיד איטלקי לפי המסורת, צריך להיות איטלקי לפי חוק. רק במקרים נדירים ביותר נבחרו קוסטודים מלאומים אחרים: האב מרטינו דארגונה (Martino d’Aragona) (1375), האב גררדו דאקוויטניה (Gherardo d’Aquitania) (1392) והאב מאורו (1501, ספרדי). על פי תקנונים אלה סגן הקוסטוד היה צרפתי והמזכיר תמיד ספרדי. לאחר ביטול תקנונים אלה, היום קוסטוד ארץ הקודש יכול להשתייך לכל לאום ועל מנת להבטיח בינלאומיות, סגן הקוסטוד צריך להשתייך לקבוצת שפות שונה.