גוף האדון ישוע: ישועה בעוני

הטקסיות של הגוף היקר ביותר ודמו של ישוע המשיח, אשר מזכיר את סעודת האדון של יום חמישי הקדוש, שנחוג גם בירושלים ביון יום רביעי ה-19 בחודש ויום חמישי ה-20 ביוני.

יום זה ידוע כ"קורפוס כריסטי" [גוף המשיח], וטקסיות זו נוסדה ב-1247 במחוז ליאג' (בלגיה) על מנת לחגוג את הנוכחות האמיתי בהחדה [אוכריסטיה], בסתירה לתיאוריה שהנוכחות של ישוע המשיח הינה מטפורית בלבד. מאוחר יותר, בשנת 1264, האפיפיור אורבן הרביעי, שחי ב-אורבייטו (איטליה), היכן שלשם העביר את בית הדין האפיפיורי, הרחיב את הטקסיות הזו לכל הכנסייה במסגרת הצו האפיפיורי המכונה "טרנסיטורוס". מבחינה ליטורגית, הטקסיות נחוגה באותו יום של ייסוד ההוחדה, יום חמישי של השבוע השני לאחר חג השבועות [פנטקוסט]. בחלק מהמדינות בעולם כיום חמישי אינו יום חג בלוח השנה האזרחי, הטקסיות נחוגה ביום ראשון השני לאחר חג השבועות.

בירושלים הטקסיות נחוגה בתפילת ערבית הראשונה של יום רביעי אחר הצהריים, כשנערכה על ידי המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה. המנהלן האפיפיורי ערך את הכנסייה הטקסית שלו לכנסיית הקבר, כפי שנדרש בסטאטוס קוו, ולאחר תפילת ערבית לפני האדיקול של הקבר הריק, הוא השתתף בתהלוכה היומית של האחים הפרנציסקאנים בבזיליקה התפילה הסתיימה בדקלום של ה"קומפליין".

במהלך הלילה, לאחר אותה הליטורגיה כמו זו של צום הארבעים, הטקס של תפילת ערב החג נחוג לפני אדיקול שבכנסיית הקבר, ונערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. ערב החג או ליל השימורים מקרב אותנו אפילו יותר לאירוע האמיתי שמגיע מספר שעות מאוחר יותר עם חגיגת ההוחדה. כהני דת מסייעים שצעדו בכנסיה ועם שירי שבח והלל. בסוף האירוע, המנהלן האפיפיורי הוביל את התהלוכה עם הסקרמנט הקדוש ביותר והקיפו את האדיקול שלוש פעמים.

בדברו בין השבח וההלל של יום חמישי בבוקר וחגיגת ההוחדה, האחראי על הליטורגיה של הפטריארכיה הלטינית האב פייטרו פלט הזכיר את כהני הדת שחוגגים 60, 50, 40, 25 שנות כהונה אולם גם את השנה הראשונה של כהונה שלהם. "קיבלתם את הכהונה", אמר האב פלט, "כמתנה להתנסות עימה באחדות עם הכנסייה בתנועה ולטובת אנשי האל אשר מיועדת לכם. בתקופה של שינויים גדולים, לא הכל נהיה קל, אולם ה"סנסוס פידאי" של המאמינים תומך בכם על מנת להתקדם יחדיו."

במהלך הדרשה שלו, המונסיניור פיצהבלה התייחס למעשיו של ישוע המשיח מתוך הטקסט מספר הבשורה שנקרא (ספר הבשורה לפי לוקאס ט: 11-17), מדגיש כי ישוע  לא מצא את הפתרונות הקלים ביותר שנובעים מבעיות. במצבים של שבריריות וצורך קיצוני, הא יוצר קהילות קטנות על מנת להבטיח את האחדות. "ישוע אינו מושיע אותנו באמצעים של עוצמה רבה, אלא ממש להיפך, בהיותו עני, כאחד מהאחרונים, כאחד  מאיתנו.", הדגיש המנהלן האפיפיורי, "הישועה הינה כזו שהיא נישאת בפנים, היא מאפשרת לנו לחיות את חיינו  בעוני, מאפשרת לנו לחיות  כמו עושר." האל מציל אותנו באמצעות עוני,", סיים ואמר, "משום שזה בפנים  שבתוכה העושר האמיתי בוהק, לא עם דברים, אמצעים או יכולות, אלא בקבלת המתנה של העצמי"

ג'ובאני מלספינה