ביום חמישי, ה-1 ביולי, נחוג יום החג של הדם היקר מפז של ישוע המשיח האדון ונערך על ידי סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל, ואשר נערך בבזיליקה של הייסורים בגת שמנים, ממש מחוץ לחומות של העיר העתיקה של ירושלים.
הזכרון של הדם של ישוע שטפטף היה אובייקט של הערכה החל מהמאות הראשונות של העידן הנוצרי, אולם השורשים ההיסטוריים של אירוע זה ממקורם בסיפורים אודות חייו של ישוע. לפי המסורת, היה זה החייל לונגינוס שחורר את הצד בגופו של ישוע על מנת לוודא שהוא אכן מת, ולאחר שהפך לנוצרי אסף צנצנת שבה היה דמו של ישוע שמקורו מהצד המחורר ולאחר מכן אותו חייל ברח לאיטליה ונשאר ב-מטואה (איטליה) בשנת 37 לספירה, במקום שהבזיליקה של אנדרי הקדוש נבנתה מאוחר יותר.
בשנת 804 לאחר גילוי של הצנצנת שנקברה על ידי לונגינוס בסמוך לקברו, חלקים מהשרידים של הדם היקר מפז נלקחו לקפלה הקדושה שבפריס (צרפת), לכנסייה של הצלב הקדוש ב-גוסטלה (איטליה), לבזיליקה של ג'ובאני הקדוש ב-לאטרנו שברומא (איטליה) ולמנזר של ווינגרטן (גרמניה).
משך המאות, יום החג החל להתקיים במגוון מקומות ודבר זה שכנע את האפיפיור פיוס ה-10 לקבוע את התאריך של יום החג ב-1 ביולי בשנת 1849. עם הרפורמה של לוח השנה הליטורגי בשנת 1970, יום חג זה הוחלף על ידי הטקסיות של "קורפוס כריסטי" [גוף האדון], כשרלוונטי לכל לוח השנה הליטורגי בעולם למעט בירושלים, שבה ריטואל זה נשאר קשור למקום של הייסורים.
בדרשה שלו, סגן הקוסטוד החל לדבר אודות הדם האלוהי של המושיע שלנו. "כשעוקבים אחר הטקסטים של התנ"ך, אנו רואים שהדם הוא אלמנט חשוב של החיים", האיר האח דוברומיר. "נמספר פעמים, האל מצווה שלא לשפוך דם, לא לשתות אותו ולא לאכול את הבשר של בעלי החיים שעדיין מכיל עקבות של דם; משום שדם הוא חיים, הדם הינו מקודש (דברים י"ב:23)". מס]ר מקומות בארץ הקודש, הזכיר האח דוברומיר, קשורים לנוכחות של דמו של ישוע המשיח: גת שמנים והגולגולתא, בייחוד, הינם המקומות שהינם המוקד עבור המאמינים שבהם מהרהרים ומתרגמים את הקורבן של ישוע המשיח באופן קונקרטי "לחיים נוצריים ולמערכת יחסים עם האחים שלנו".
"כולנו חוטאים שנסלח להם", הדגיש האח ג'סטל, כשדיבר על המילה שמושגת על ידי הדם היקר מפז של המשיח. "אלו שקיבלו את רחמי האל נקראים לחזור לאהבת האל, מיישמים אהבה ללא מגבלה כלשהו כלפי האחים שלהם משום שמחילה של אחווה הינה ההשלכה של הרחמים ושל המחילה של האל, שאותה קיבלנו."
"רק על ידי אהבה ומחילה אנו יכולים להמשיך את חיינו כמי שמצילים את האנשים ומאמינים על מנת לחזור בסוף הוידוי של שאול אל הגלטים: "עם המשיח נצלבתי ולא עוד אני חי, אלא המשיח חי בי. החיים שאני חי עכשיו בבשר, אני חי אותם באמונת בן-האלוהים אשר אהבני ומסר עצמו בעדי" (אל הגלטים ב:20-21).
לרגל אירוע זה, האבן בתוך הבזיליקה של גת שמנים היתה מכוסה בעלי כותרת אדומים של ורדים על ידי סגן הקוסטוד, כשזכרון לסבל ולדם שזב מישוע ביום חמישי הקדוש. בסופו של האירוע, לפי המסורת, אנשי הדת והמאמינים הנוכחים אוספים את עלי הכותרת האדומים אליהם הביתה וממשיכים בהרהור של חגיגת יום החג של הדם היקר מפז של הדם של ישוע המשיח האדון.
ג'ובאני מלספינה
