ביום החג של השילוש הקדוש, איטליה מנציחה את יום החג הלאומי

ביום ראשון. ה-31 במאי, יום ראשון שבו נחוג חג השילוש הקדוש, הרפובליקה האיטלקית מנציחה את חגה הלאומי.
סעודת האדון הטקסית נערכה ע"י האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, והסתייעה בידי כהני דת רבים, הן איטלקים והן לא איטלקים, נערכה בקהילה הפרנציסקאנית של סאן סלבטורה שבירושלים בשעה 9:30 בבוקר.

הקונסול הכללי של איטליה בירושלים, מר דויד צציליה, מלווה ע"י נציגים שונים של הקונסוליה, נכחו בטקס. בין המאמינים הקרבים שנכחו, היו הרבה איטלקים, אנשי דת נשים וגברים, אשר עובדים עם הקוסטודיה ועולי רגל המבקרים בארץ הקודש.

בדרשה שלו, המזכיר של ארץ הקודש, האח הפרנציסקאני סרג'יו גלדי, הזכיר עד כמה חשוב להיות קשור לרז הגדול ביותר של עולם הנצרות, בשעה שמודרכים ע"י האמונה והן ע"י הדעת. כתבי הקודש מעניקים לנו את ההגדרה לאל באגרת של יוחנן: האל הוא אהבה, כך שזו מערכת יחסים, הוחדה וקשר בין האב, הבורא והאוהב, ובין בנו, הגואל והנאהב. ההדדיות בין האב ובין הבן הינה אישיות, ורוח הקודש מקדשת זאת, באהבה.

פסיאודו-דיוניסיוס מאשש כי ארוס הוא הכוח שלא ניתן להיות מוכל ואשר מביא אותו לרצות לכבוש את הנאהב. לאור זה, אנו יכולים להעריך את הטקסט מהפרק הראשון של ספר בראשית, שבו האל בורא את האדם בדמותו ובצלמו. כך שכל גבר וכל אישה, נושאים בתוכם את דמותו של האל, והוא או היא הם המקום הקדוש של שילוש הקדוש והאל מעניק בנדיבות את אהבתו לנבראים. כפי שציין שאול הקדוש באגרת את הקורינתיים: "מה עין לא ראתה, ומה שאוזן שלא שמעה ומה שלא נכנס ללב האנושי, מה שהאל הכין בעבור אלו שאוהבים אותו." הגישה הינה, אם כן, לרז זה אינה יכולה להיות רק בעלת אופי רציונאלי, אלא המנון של אהבה. במילים של גרגורי הקדוש מניס: "אדם הוא כמו הרמוניה מוסיקאלית, פלא שמורכב כהמנון עבור הבורא הכל יכול." הטקסט מתום ספר הבשורה לפי מתי שהוקרא, הציג את השליחים שמגיעים לישוע המשיח על ההר, המקום האולטימטיבי לפגוש את האל ולמרות שחלקם עדיין אינם מאמינים ועם ספק, ישוע ממשיך ונשאר קרוב אליהם, מעודד אותם ותומך בהם. האל קורא לקריאה, הוא תמיד מציע את הכלים למיזם שלו שמתבצע. "אל תפחדו, אני אהיה עימכם עד קץ הימים". ה"אל תפחדו" של ישוע מהדהד פעמים רבות בכתבי הקודש: דבר זה נאמר ליעקב, שהלך לקראת ארץ לא ידועה לו; למשה, שפחד לפגוש את פרעה; לעם ישראל, שגורש לבבל; לשאול, כדי שיוכל לשאת עדות ברומא. כאן השילוש הקדוש, שהוא השתקפות מראה של הכנסייה, בעלת שליחות מטבעה – כפי שמאושש בצו האפיפיורי "אד ג'נטס" ממועצת הוותיקן השנייה – מקורה מהמטלה של הבן ומזו של רוח הקודש על מנת למלא את תוכנית האב. בנאום המיועד לאסיפה של הדוקטרינה של האמונה משנת2 2006, האפיפיור בנדיקטוס ה-16, בדברו על האהבה של השילוש הקדוש אמר: "החסד של האל, באמצעות ליבו של ישוע המשיח, נשפך אל העולם ע"י רוח הקודש, כאהבה המחדש כל דבר."

בסופה של סעודת האדון, הוצע כיבוד קל ב-קוריה של המנזר. היה זה זמן לחילופי דעות על המצב הנוכחי הן באיטליה והן בארץ הקודש.