בית ספר טרה סנטה – יפו: תלמידים ערבים בלב ליבה של החברה הישראלית

הקוסטודיה של ארץ הקודש ממשיכה בסדרה שלה בהקשר לבתי הספר של טרה סנטה. הבה ונפגוש בחוף הים, שבעיר יפו, את האח הפרנציסקאני זאהר עבוד כמדריך שלנו.

"אני זוכר יום אחד שהייתי ביפו / ספר לנו, ספר לנו מה קרה ביפו", שרו האחים רהבני. את הים הכחול המתואר בשיר זה ניתן לראות מהגג של בית הספר של טרה סנטה,מאחורי עצי הדקלים והכיפה הכחולה של הכנסייה. בית הספר נמצא פחות מקילומטר מכנסיית פיטר הקדוש ועומד בגאווה בסמוך לכנסיית אנטוני הקדוש.

האח הפרנציסקאני זאהר עבוד, מנהל בית הספר, עבד במנהלה של בית הספר של טרה סנטה שנתיים. "כשהגעתי לכאן, ידעתי שזו מטלה קשה ושזהו המקרה, תמיד. זהו בית ספר מפורסם וידוע מאד, אולם תמיד יש לו את הקשיים שלו". האח זאהר מדבר על שאלת הזהות הערבית בקרב המיעוט ביפו. בית הספר בתורו, בשעה שמעניק למיעוט עדיפות לנוצרים, מקבל בשמחה את כל מי שרוחו של פרנסיס הקדוש שורה בו, מעניק תשומת לב מיוחדת לתלמידים החווים קשיים.

צוות ההוראה של בית הספר של טרה סנט קשור מאד לבית הספר. 80 אחוז מהמורים הינם הבוגרים של מוסד זה, והם מסורים גם בזמנם הפרטי לתלמידים הזקוקים למורים ולתמיכה חיצונית מעבר לשעות הפעילות של בית הספר. שר החינוך שלח מכתב ברכה לרים סאבא, ומדגיש את התוצאות המצוינות של התלמידים במקצוע הכימיה והפיזיקה. בשעה שבתי ספר אחרים בוחרים להעיק יותר מקום לטכנולוגית המחשב, בית הספר של טרה סנטה ביפו בחר לקחת דרך שבה פסעו פחות. ויויאן חמתי, מורה למתמטיקה מסבירה –"אני גם מורה לטכנולוגיה, אולם אני מסרבת לעשות שימוש ב-אייפאד למטרות חינוכיות. התלמידים כבר אובססיביים לגבי הטלפון הנייד שלהם וברשתות החברתיות. עלינו להותיר מקום לאינטליגנציה רגשית!".

בבית הספר הפרנציסקאני של יפו, הקורסים והשיעורים העיקריים נלמדים בערבית מגיל צעיר. ברם, ככל שעולים בכיתות הלימוד, התלמידים מעדיפים את העברית. "אנו כאן בחברה היפואית", אומר האח זאהר, " בשיעורי מדע המתחילים בגיל 12 או 13, הכל נלמד בעברית ולילדים ישנה בחירה ללמוד בעברית משום שהכל מתנהל בעברית בחיי היום יום. ילדים בני 3 או 4 כבר מדברים עברית". כתוצאה מכך, אחוז הערבים ביפו הינו מיעוט (בין 18-20 אחוז) ואוכלוסייה זו מגיל צעיר, מדברת בעיקר עברית, שפה שאפילו יש בה שימוש בבתים ששפת אימם הינה ערבית.

בנוסף לאתגר הלשוני, ישנה גם שאלת הזהות,ש הינה ברורה בדבריהם של התלמידים. "הזהות של התושבים מיפו הינה מורכבת בהרבה מזו של אנשים ממקומות אחרים", אומר הפרנציסקאני. "ילדים חושבים שהם בטוחים בזהות שלהם בהקשר של בית הספר או בסביבה מבוקרת, אולם כשהם מתמודדים עם העולם שבחוץ הבטחון שלהם נפרם בקלות."

בעומדה לפני הכיתה שלה, תלמידה מציגה מצגת אודות שלום עולמי. היא לובשת חולצה סגולה של בית הספר ומסבירה את עצמה בעברית מושלמת. סצנה זו של נערה מוסלמית, המציגה מצגת בעברית בבית ספר קתולי ביפו, מציג את החזית של שינוי זהות בעבור המיעוטים. במהלך המצגת שלה, חברי כיתתה היו סקפטיים."עליך לחדול לחיות בעולם של דמיון", אמר תלמיד שישב בקצה הכיתה. "איננו יכולים לשנות את הכל. כמה אנשים את חושבת שתוכלי להשפיע עליהם על מנת לשנות את העולם?". היא מסבירה."זה דורש מעט" אומר האח הפרנציסקאני בכיתה, "הבה נתחיל עם עצמנו. על מנת לשנות את העולם, עלינו לשנות את הדרכים שבהם אנו מתבוננים בדברים בעולם."

מערכת היחסים ביו מועצת התלמידים ובין ההנהלה הינה חמה. "האם יש לך באמת תלמידים בבית הספר? המנהל של בית הספר שממול הרחוב שואל אותי", אומר האח הפרנציסקאני, מחייך. "אינך יכול אפילו לשמוע אותם, הם מתנהגים למופת". לפתע, הפעמון מצלצל והנה ישנה פעילות בסופו של המסדרון הארוך בקומה השנייה. כשהתלמידים יוצאים מהכיתה שלהם, התלמידים מברכים בנימוס ובידידות את האח הפרנציסקאני המחייך בשולחנו. האח זאהר מציין את תשומת הלב המוקדשת לכל תלמיד. "ראה, למשל, המשרד שלי פתוח לכל כל העת, והם יודעים שאני כאן כדי להקשיב להם", אולם בו זמנית הוא מסביר ואומר שהם אינם כל כך מפונקים. "אם הם עושים דבר מה שגוי", מוסיף ואומר, "הם יודעים שעליהם להתנצל."

ארבעת בתי הספר הנוצריים הם הטובים בקרב 15 בתי הספר המצוינים בישראל. ובדומה לבתי ספר נוצריים אחרים במדינה, בית ספר של טרה סנטה ביפו הינו בתוככי החסרה הישראלית ונמצא בתחרות ישירה עם בתי ספר אזוריים אחרים. הוא מספק לתלמידיו גישה חיובית של משמעת עם הבנייה, חינוך איכותי. מה שהתלמידים הללו חווים כאן – באם הינם נוצרים או מוסלמים – יש לו השפעה והשלכה עליהם כאזרחים שיהיו בחברה הישראלית והן בקהילה הפלסטינית כמכלול.

ניזאר הלון

שם: טרה סנטה קולג' – יפו
מיקום: יפו
יסוד: 1730 ו-1932
מנהל: האח הפרנציסקאני זאהר עבו, מ-2012 ואילך
מספר תלמידים: 446
צוות הוראה: 40 עובדים
ייצוג דתי: מוסלמים, נוצרים (אורתודוכסים, לטינים, מלכיתים ומרונים)
אוכלוסייה: 46,000
גיוון בעיר: 65% יהודים, 24% מוסלמים ו-11% נוצרים.