סוף והתחלה אפיינו את סוף השבוע בית לחם. הבזיליקה של המולד קיבלה את פניהם של האחים הפרנציסקאנים שהגיעו מכל העולם לרגל הקונגרס הרביעי של הקומיסאריטים של ארץ הקודש ויחד עם האחים של הקוסטודיה, הם החלו את החגיגות של יום ראשון הראשון של תקופת הציפייה.
הקונגרס, שהגיע אל סופו מבחינה אופרטיבית יום שישי, יחד עם המצגת של המדיה של הקוסטודיה וקריאת המסמך המסכם, לאחר מכן סוכם במסר סופי של הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון. הקוסטוד הודה לנואמים
ולקומיסריונים, מדגיש ארבעה מטלות שהאחרונים התבקשו לבצע: להכיר את ארץ הקודש ולהזמין קידום יצירתי הן של המקומות הקדושים ושל הדרמות בארץ זו, אשר זקוקה לפעולות של שלום; הזמנה ליצור יוזמות של תפילה והעלאת מודעות בהקשר לשלום; הזמנה להמשיך וללוות את עולי הרגל; לעודד את המגבית האפיפיורית בעד ארץ הקודש ומגביות אחרות בתמיכה ביעדים של המסדר הפרנציסקאני ועידוד של קריאה לשירות הכנסייה עבור יעדים בארץ הקודש: "אנו צריכים את האחים הפרנציסקאנים שיהיו פתוחים להקשר רב-תרבותי ורב-לאומי, אנשים שיהיו מוכנים להתאים עצמם למניע עתיק יומין זה" אמר הקוסטוד. האח הפרנציסקאני ראסל מורי, האנימטור הכללי לבישור של המסדר הפרנציסקאני, סיים את המפגש של הדוברים עם דגש על הבישור, המילה השלישית של הקונגרס. "עליה לרגל כוללת את כל שלושת המילים משום שהם באים לארץ הקודש במקום הראשון שזוכר אירוע שהתחש בעבר ואשר הופך שוב להיות הווה, הם מתקבלים והם מקבלים, משום שעליה לרגל אינה יכולה להיעשות בבדידות, ומחזיר לרעיון של להיות גוף אחד בישוע ואלו דברים שנחווים לעומק והם הבישור".
השלב הסופי של הקונגרס הגיע אל סופו עם תחילת אירועי חג המולד והשנה הליטורגית החדשה. לפי המסורת, ביום שבת בבוקר בירולשים, הקהילה של סאן סאן סלבטורה, באמצעות דבריו של המוכתר,שהינו המייצג של הקהילה שנבחר להודות לקוסטוד ולפרנציסקאנים ולאחל להם תקופת ציפייה שמחה [לחג המולד]. בתשובתו, הקוסטוד חידש את המחויבות של הפרנציסקאנים לתמוך בקהילה המקומית למרות הקשיים, בייחוד בדאגה לדור הצעיר והוא הזמין את הנוצרים המקומיים לצמוח ביכולות שלהם לאהוב את האדון ולתת עדות בשמו בחיי היום יום שלהם.
מלווים על ידי המשטרה, הרכבים של הקוסטודיה ואנשי הקהילה לאחר מכן עצרו במנזר של מאר אליאס, שבקדמתו האח פאטון בירך את ראש העיר ואת כהן הדת של קהילת בית ג'אלה, יחד עם חלק מאנשי הקהילה, ולאחר מכן התקדם ישר דרך נקודת המבדק שליד קבר רחל לבזיליקה של המולד, שנפתחת רק שלוש פעמים עם כניסה טקסית: יום ראשון הראשון של תקופת הציפייה, חג מולד וההתגלות [אפיפניה]. כשהם הגיעו לבזיליקה של המולד, מלווים על ידי משלחת של תנועת הצופים של בית לחם, האירועים השונים התרחשו: הכניסה הטקסית, לאחר מכן החלפת ברכות לאישים ולנציגים הזרמים [הנוצריים] הנוכחים, תפילת הערבית הראשונה שנערכה על ידי הקוסטוד והטקס של המקראות שנערך על ידי האח הממונה האחראי על המנזר של קתרינה הקדושה שבבית לחם, האח הפרנציסקאני ארטמיו ויטורס.
היה זה יום ליטורגי מיוחד במינו שנחווה בבית לחם. "האירוע מסמל את תחילתה של שנה ליטורגית חדשה", אמר האח פאטון במהלך חגיגת ההוחדה [אוכריסטיה] ביום ראשון, "עליה לרגל חדשה של אמונה שפותחת אותנו לחוויה של קרבה ואהבת האל באמצעות הרז של ההתעברות". תקופת הציפייה הינה תקופה מחממת לב גם עבור הקהילה המקומית, שבכל שנה מדליקה את עץ חג המולד בכיכר המרכזית, בסמוך לבזיליקה של המולד.כפי שאמר האח הפרנציסקאני רמי אסקרייה, כהן הדת של קהילת קתרינה הקדושה, הכל בעיר נעשה כהכנה לאירוע הגדול של חג המולד. "ללא המרכזיות של הכנסייה של המולד", העיר האח רמי, "אנשי הקהילה היו אבודים, הם לא היו מוצאים את זהותם האמיתית. חג המולד הינו חשוב מאד להם: חברתית, לאומית ומעל לכל בהבט רוחני.תודות לאירוע זה, הם מגלים מחדש את הכבוד העצמי שלהם להיות ילדי המקום הזה והם מוצאים את האומץ להתמודד עם החיים".
