זהו ערב חג מולד שונה מהרגיל, אולם המסורות נשמרו וכובדו: למרות כל הקשיים עקב מגיפת הקורונה, השנה שוב נחוגו האירועים של ה-24 בדצמבר בבית לחם. הליטורגיות נערכו על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, בהופעה פומבית ראשונה מאז סיום הבידוד לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.
מונסיניור פיצהבלה החל את ערב חג המולד בירושלים במושב הפטריארכיה הלטינית היכן שקיבל את האח הפרנציסקאני אמג'ד סברה,ף כהן הדת של הכנסייה הלטינית של ירושלים וכמו כן גם מספר נוצרים מקומיים. משם הוא עזב לבית לחם כשעוקב במסלול שנקבע מראש, שבמהלכו הפטריארך פגש בנציגים דתיים (אנשי דת) וגם בנציגי רשויות אזרחיות.
בדרך\ התחנה הראשונה שבו עצר היה מחוץ למנזר היווני אורתודוכסי של מאר אליאס, היכן שכהן הדת של הקהילה וראש העיר של בית ג'אלה המתינו לו. כהן הדדת של הקהילה הלטינית של בית לחם, האח הפרנציסקאני רמי אסקרייה וראש העיר של בית סאחור מצד שני, קיבלו את פניו של הפטריארך הלטיני בכניסה לאתר של קבר רחל.
למרות המגבלות שמונעות השתתפות רבה ופופולארית של משתתפים, בית לחם חגגה את קבלת הפנים של הגעת הבישוף. 11 קבוצות של תנועת הצופים של בית לחם, ג'נין וירושלים סיפקו את המוסיקה ואת התופים, צועדים בתהלוכה כפי שנהוג במסורת המקומית. מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה לאחר מכן נכנס לכיכר האבוס, היכן שקיבל את הברכות של ראש העיר של בית לחם, אנטו סלמן. לפני הבזיליקה של המולד, הפטריארך הלטיני פגש את שלושת הנציגים של הקהילות הנוצריות שחיים בכנסיית בית לחם בהתאם לחוקים של הסטאטוס קוו: האח הממונה האחראי על האחווה הפרנציסקאנית, האח הפרנציסקאני לואיס אנריקה סוויה מארין, ושני נציגים בהתאם מהכנסייה היוונית אורתודוכסית ומהקהילה הארמנית.
תפילת הערבית בראשונה בכנסיית קתרינה הקדושה ציינה באופן רשמי את תחילת האירועים של חג המולד ולרגל האירוע המיוחד, הפטריארך הלטיני ערך אל התהלוכה היומית של אחר הצהריים המתקיימת במערת המולד.
לאחר מכן היה זה העת לדממה ושקט עד סעודת האדון של חצות בבזיליקה של המולד, כשהפעמונים והשירים של החג הכריזו על שמחת חג המולד. בפעם הראשונה, האירועים היו סגורים לציבור, אולם משלחת קטנה של נוצרים מקומיים – המייצגת את הכהונה, אנשים צעירים ועולי רגל – יכלה להשתתף, יחד עם אנשי הרשויות הפוליטיות והקונסול הכללי של ספרד, איטליה, צרפת ובלגיה, ארבעת האומות שבאופן מסורתי תומכות בארץ הקודש.
בשעה שהליטורגיה של חג המולד התקיימה בכנסיית קתרינה הקדושה, במערת המולד מתחתיה, בחצות, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך סעודת אדון קצרה. בהתאם למסורת סעודת אדון עבור קבוצות קטנות נערכות כל 40 דקות החל מחצות ועד ארבע אחר הצהריים ביום חג המולד עצמו, מעין שבח והלל בלתי פוסקים במקום הולדתו של המושיע.
"בסעודת האדון הראשונה של חג המולד כפטריארך, אינני רוצה להוסיף את קולי לאלו שיכלו לתאר היטב את הלילה", אמר מונסיניור פיצהבלה בדרשה שלו, כשמתייחס לזמנים הקשים שהעולם חווה עקב המגפה, "אני חייב ואני רוצה לתת את קולי לנבואה, להיות הד לבשורה ולספר לכם על החסד של שעה זו. כי ילד יולד לנו, בן לנו ניתן: זו הוודאות של הנוצרים. הלילה, כל לילה, אינו המילה האחרונה בהיסטוריה שלנו ושל האנושות." הפטריארך הלטיני הזכיר לנו שהחיים שהחלו בבית לחם הביס את המוות ואפשרו לנו תקווה שבניצחון זה שיגיע עבורנו, אפילו בתקופה של סבל. "בעיר של בית לחם, בעיר זו, הוא נולד כדי להיהפך למזון ולשתייה, מלמד אותנו שאין ישועה ללא אהבה שניתנת ומתקבלת. להושיע את האדם הינו לשרת אותו ואנו ניוושע מכל זה ומכל שאר המשברים והקטסטרופות רק אם נעשה את הטוב שנובעים מכל העניין הגדול שלנו." (לקריאת הדרשה השלמה כולה).
מלווה בתהלוכה על ידי הפרנציסקאנים של הקוסטודיה שלארץ הקודש, הפטריארך הלטיני נשא את הפסל של הילד ישוע בעבור התפילה האחרונה במערת המולד שמתחת: היה זה כאן, לפני 2000 שנה, שישוע המשיח נולד והגיע לעולם.
ביאטריס גוארארה
