השבוע הקדוש בארצו של ישוע החל בבית עניה. ביום שני הקדוש, זוהי מסורת עבור האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש לערוך את סעודת האדון בכנסייה של לזרוס הקדוש, חברו של ישוע יחד עם מרתא ומרים. במסגרת מה שמגדיר האב הקוסטוד כ"בית החברות", שישה ימים לפני חג הפסחא, הבשמים והשמנים בורכו בהנצחה של המחווה של מרים כפי שנקרא בספר הבשורה, אחותה של מרתא ולזרוס, "לקחה 300 גרם של בושם מור טהור, טפטפה אותו על רגלי ישוע ולאחר מכן ניגבה זאת בשערה".
הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון בדרשה שלו, הסביר כי "המחווה שבוצעה על ידי מרים הינה נבואית באופייה ומסייעת לנו להבין את עומק הערך של החברות ומסייע לנו לפרש את מה שישוע יעשה בשעת הייסורים שלו כמחווה קיצונית של חברות עבורנו." האח פאטון התמקד על שלושה מונחים: חברות כמתן בחינם וכיקרת ערך, חברות כנבואה של חיים וחברות כדאגה לעני. "בבושם שניתז על רגליו של ישוע, ישנה נבואה לא של מוות, אלא של ניצחון על המוות", אמר האח פאטון. זה מייצג את החיים שניתנים מתוך אהבה המאפשרת לכל אחד מאיתנו להתגבר על המוות." הקוסטוד הותיר שאלה למאמינים: עלינו לשאול את עצמנו עד כמה עמוקה החברות שלנו עם ישוע – אשר מובילה אותנו לתחייה.
לאחר הדרשה, הברכה על השמנים התרחשה. "אנו מברכים את הבשמים ואת המור", קרא השמש [דיאקון], האח הפרנציסקאני איימן בטאש, "אשר מזכיר לנו את הניחוח שהוכן עבור ישוע על ידי מרים בשעה שעדיין היה חי, הכבוד שניתן לגופתו של ישוע על ידי יוסף הארמתי וניקודמוס והכוונה של שלושת הנשים שהביאו את הבשמים והניחוחות לקבר הריק היכן שהונחה גופתו של ישוע." ההתחלה היא בבית עניה, הניחוחות והבשמים יימסרו לקהילות ולבזיליקה של כנסיית הקבר, היכן שביום שישי הגדול תהלוכת הקבורה תתקיים עם הנצחה של מותו וקבורתו של ישוע.
דבקות ותפילה התקיימו לאחר רגע של אחדות באווירה של אחווה, שאורגנה על ידי הפרנציסקאנים של המנזר שבבית עניה ועל ידי האח הממונה האחראי [של בית עניה]. ארוחת ערב היתה גם כן באווירה חברית – תזכורת של סוג הרגשות שאותן הביא ישוע לבית עניה עם לזרוס, מרתא ומרים.
ביאטריס גוארארה
27.3.2018
