.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
האירועים של שנת היובל ממשיכים בבית לחם גם כן והתלמידים של הקולג' של טרה סנטה [ארץ הקודש] יצאו לדרך, עם שירים ותפילות, אל עבר שדה הרועים.
תלמידים החל מכיתה ו' ועד י"א (גילאי 11 עד 16), לוו על ידי המורים שלהם ומנהל בית הספר, האח הפרנציסקאני ג'ורג' חדאד, הלכו יחדיו ברחובות בית לחם לכיוון של שדה הרועים, היכן ששם הם ערכו את סעודת האדון בקפלה הקרואטית, שנחנכה לפני מספר שבועות בלבד.
בחום של השמש האביבית של בית לחם, התלמידים יצאו מחצר בית הספר אל עבר בית סאחור, לבית של שדה הרועים. בראש היה מגפון עם שירים וחזרה ושינון של תפילת השרשרת [רוזארי], הם הלכו ברחובות של בית לחם, התקבלו בברכה על ידי העוברים ושבים או על ידי בעלי החנויות שהתפללו יחד עימם מהסף של החנויות שלהם. בנוסף לתלמידים ולמורים, נכחו גם מספר הורים, שהדגישו את המשמעות של ללכת יחד במהלך שנת היובל. לאחר סעודת האדון, הם נהנו מרגע של מנוחה בצל של עצי הזית, ולאחר מכן הקבוצה עשתה את דרכה שוב אל בית הספר.
"ההליכה מבית הספר לכאן מסייעת לצעירים לגלות מחדש את המתנה של להיות ילדים של ארץ הקודש ולהיות תושבים של בית לחם. אנו רוצים לעזור להם לגלות מחדש את היופי הזה, מדוע אנשים כה רבים מבחוץ רוצים להיות כאן בשעה שהם חיים כאן את חיי היום יום שלהם, ולעיתים שוכחים את הפריבילגיה הזו".
במילים אלו, האח הפרנציסקאני ג'ורג' רצה להסביר את המשמעות של בוקר זה, שלא היה רק אירוע של שנת היובל, אלא גם סימן לתקווה עבור כל הצעירים שהוא פוגש על בסיס יומי במהלך תפקידו בקולג' של טרה סנטה.
"לחוות רחמים, לחוות תקווה, לחוות את הצדקה בקרבנו. ישוע אמר לנו: אהוב את שכנך. על מנת לחוש אהבה, קודם כל עלינו לחוש זאת בעצמנו, במשפחות שלנו, ולאחר מכן בסביבה שלנו, כמו בבית הספר או בחברה."
באופן זה האח ג'ורג' המשיך בדרשה שלו, מנסה להשאיר בקרב הבנים והבנות הצעירים מסר של תקווה, כך שהם לא ייכנעו לדכדוך, אלא בכל יום יוכלו לגלות מחדש את העוצמה ואת היופי של ארץ הקודש, יתבוננו עם תקווה לעתיד
Francesco Guaraldi