.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
הכניסה של הצלב בדלת של הבזיליקה של הבישור בנצרת מסמנת את תחילת שנת היובל בארץ הקודש.
ביום ראשון, 29 בדצמבר, יום החג של המשפחה הקדושה, בהתאם לאינדיקציות של הצו האפיפיורי של האינדיקציות של שנת היובל "ספס נון קונפונדיק", הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, בדומה לכל הבישופים בעולם, פתח את השנה הקדושה עבור מחוז הבישופות של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הכוללת את ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן וקפריסין.
לצידו נכחו הארכיבישוף המרוני של חיפה ושל ארץ הקודש, מוסא חאג' והארכיבישוף המלכיתי היווני קתולי של עכו, חיפה והגליל, יוסף מאטה. באופן זה היה דגש על האחדות בין הזרמים השונים הלטיניים שחיים בארץ הקודש.
תחילת האירוע התרחש בחלק התחתון של הבזיליקה. לאחר הכניסה, הפטריארך, יחד עם כל הבישופים והאחראים העיקריים של ארץ הקודש וכהני דת מסייעים – כמאה וחמישים כהני דת בסך הכל – הלכו למערת הבישור.
לאחר רגע קצר של תפילה אישית, חלק מהטקסט של "ספס נון קונפודיט" הצו האפיפיורי "ספס נון קונפונדיט" הוקרא והפטריארך פנה לכל הנוכחים והבהיר את המשמעות של כתב המחילה של שנת היובל: שנת היובל הינה תקופת זמן מועדפת על מנת שנשים את עצמנו לפני האל. לפניו, אנו נגלה שאנו חוטאים וזקוקים למחילה. במהלך שנת היובל, יש לנו את הפריבילגיה להשיג מהאל מחילה מלאה עבור חטאינו, אולם כתב המחילה אינו דבר מה שאנו משיגים בכסף, אלא משיגים אותו בהמרת הלב."
דבר זה התרחש אחרי התזת מים קדושים על הנוכחים, שהינו הסימן של הטבילה. כהני הדת הלכו בתהלוכה, לשירת ההמנון של שנת היובל, הלכו אל החלק העליון של הבזיליקה, עבור החלק השני של האירוע. הצלב של שנת היובל - יצירה של האיקונוגרפית מריה רואיז, שיהיה נוכח בכל האתרים של שנת היובל בארץ הקודש – מוקם בסמוך למזבח.
בסוף האירוע, העתק של הצלב של שנת היובל הוענק לכל החברים של הספה של כהני הדת הקתולים בארץ הקודש, כמו כן גם לבישופים, הקוסטוד של ארץ הקודש ולאחראים עיקריים נוספים שנכחו.
בדרשה שלו, הפטריארך הדגיש כיצד הסגולה של התקווה, שהינה במרכז של שנת היובל, דורשת אמונה וסבלנות על מנת שנחייה באופן מלא. "הוודאות ששום דבר לא יפריד אותנו מאהבת האל, הבטחון שאנו שואבים מהנאמנות שלו הינם הבסיס והיסודות של התקווה שלנו."
המציאות של ארץ הקודש, שנקלעה למלחמה מזה 15 חודשים, מציעה שההרהור של שנת היובל כזמן של חידוש ושל שחרור. "אנו כולנו אסירים של מלחמה זו. אנו נמצאים במאסר, לכודים בתוך הפחדים שלנו, אשר אינם מאפשרים את האומץ, ללא השקפת עולם של אמון ולכן ללא תקווה באחרים ובעתיד. אנו דווקא זקוקים לשנת יובל כך שהאל יכול לבטל את הספק שלנו, כך שהוא יוכל להרים את העול הבלתי נסבל של חטאינו והפחדים שלנו מכתפינו ומלבבנו, כך שהוא יכול להחזיר את האור לעינינו. זוהי המשמעות של כתב המחילה שאנו משיגים השנה: לקבל מחילה מהאל כך שהוא יכול לפתוח מחדש את הלבבות שלנו לתקווה ולאמון, כך שהוא יוכל לשכוח מהחטאים שלנו לחלוטין ולאפשר לנו להתחיל מחדש את המסע שלנו לשמיים עם רוח חדשה."
Marinella Bandini מרינלה בנדיני