.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
הבזיליקה של אנה [חנה] הקדושה, שבירושלים, לפי מקורות חיצוניים ולפי המסורת הינו המקום שבו היה הבית של יוחנן [יואכים] ואנה [חנה] הקדושים והיכן שמרים הבתולה נולדה. כבכל שנה, בשמיני בספטמבר האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה עורכים מסע עלייה לרגל לכאן, ביום החג הליטורגי של הולדתה של מרים הבתולה המבורכת. המאפיינים הייחודיים כוללים גם הערצה למקום הולדתה של מרים הבתולה, בקריפטה, היכן שהחוגגים הולכים לשם בתהלוכה ושרים המנונים לכבוד הקדושים, לפני הברכה הסופית. כיום הבזיליקה של אנה הקדושה הינה בידי המיסיונרים של אפריקה (האבות הלבנים).
ביום זה, הקוסטודיה מקדישה את סעודת האדון עבור צרפת גם כן, שאליה היא קשורה בשיתוף פעולה היסטורי ארוך טווח וכמו כן בהקשר על הגנה על המקומות הקדושים. הבזיליקה עצמה הינה רכוש של הרפובליקה הצרפתית: בשנת 1856 הסולטן עבדול מג'יד העניק אותה לנפוליאון השלישי כתמורה לתמיכה צבאית במלחמת קרים. מסיבה זו, סגן הקונסול הכללי של צרפת, קווינטין לופינוט, נכח בסעודת האדון והמנון המבקש מהאל לשמור על הרפובליקה הצרפתית הושר בסופה של סעודת האדון.
סעודת האדון, נערכה על ידי האח הפרנציסקני מישל מוהינדו, שבדרשה שלו הוא חשף מחדש את הזהות שלנו. "הולדתה של מרים מציעה לנו שכל ילד שהתעבר ושנולד תמיד האל מכיר אותו. האל מעניק לכל ילד את הגורל להיות בדמותו של ישוע המשיח. מסיבה זו חייו של כל ילד יש לשמור עליהם. החיים של כל ילד הינם מקודשים." האח מישל לאחר מכן העלה בקרב הנוכחים את הצורך להגן על החיים ולהיות עדים של שלום.
עולי רגל ביקרו במקום זה החל מהמאה החמישית. המסורת ממקמת את מקום הולדתה של מרים כאן על פי הפרוטו-ספר הבשורה לפי יעקב (מהמאה השנייה לספירה) המספר את סיפורה של מרים, ילדותה והמקום של בית הוריה "שאינו רחוק מבית המקדש". ההערצה התרחבה לאחר ההקדשה של כנסייה קטנה במאה הרביעית. בהתאם לספר הבשורה והתיאורים שבו והן לפי חפירות ארכאולוגיות, המסורת ממקדמת כאן את מקומה של הבריכה של בית צידה (בית צידא), כמקום שבו המשותק נרפא.
הכנסייה של ימינו הינה מהתקופה הצלבנית ותחת שלטונו של סלאח א-דין הפכה לבית ספר דתי (קוראן), דבר שאפשר את שימורה. אפילו תחת השלטון המוסלמי, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה ניסו להשיג גישה לבזיליקה על מנת לחגוג שם. לעיתים קרובות הם יכלו לרדת מהחלון לתוך הקריפטה. במאה ה-15, פורמאן (צו שח השליט העותומאני) העניק לקוסטודיה הרשאה לחגוג את יום החג של הולדתה של מרים הבתולה כאן ב-8 בספטמבר ואת ההתעברות ללא חטא בשמיני בדצמבר. מסורת זו ממשיכה עד ימינו אלו.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני