ארבעה עשר נשים עברו מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ורק שלושה חודשים ויותר מאז נפילת משטרו של באשר אל אסאד.
"אנו יכולים לסכם את האקלים בסוריה כיום במילה של אי ודאות", אומר האח הפרנציסקאני באחגט קרקש, כהן הדת של הקהילה הלטינית של חלב [אלפו]. "הנפילה של המשטר אינה משמעה באופן אוטומטי מצב טוב. אנו עוברים שלב מאד קשה: הודאות הישנה איננה עוד ואיננו יודעים מה יהיה העתיד. אנו צריכים לעודד את האנשים ולהביא להם מסר של תקווה."
המדינה היתה במצב של הלם עקב גל של אלימות החל מה-6 במרץ, כשהיו התנגשויות בין קבוצות הנאמנות לאסאד (עלווים) ובים כוחות הבטחון של המשטר החדש, עם יותר מ-1300 קורבנות.
"התנגשויות אלו הן חרפה", אומר האח חנא ג'אלוף, כהן הדת של הקהילה הלטינית של חלב. "למזלנו האחים הפרנציסקאנים שלנו והנוצרים שלנו, הן בדמשק והן בחלב ובכפרים, ואף בלטקיה בטוחים. במצב זה, עלינו להתמקם מחדש ביעד כאילו היינו מוצץ"
"ההרהור הראשון לנוכח הקשיים הינו לנוס" וזה גם נכון עבור הנוצרים", אומר האח הפרנציסקאני באחגט. "ההגירה לא הפסיקה אחרי נפילת המשטר. אנו צריכים לראות תעדים קונקרטיים של התפתחות, אולם כעת הכל הינן ההפך: השוק במצב של עצירה והרבה אנשים ממשיכים לאבד את עבודתם....."
בשלושת החודשים הללו, ראשי הכנסיות היו מעורבים בדיונים אודות החוקה החדשה: "לקחנו חלק בקונגרס הלאומי היכן שדנו בחוקה ובעתידה של סוריה. המשלחת הנוצרית היתה גדולה ואנו יכולנו להדגים את החזון שלנו", אמר הבישוף ג'אלוף.
"מייד הצענו את החוקים שלנו של שיתוף פעולה, על מנת להבטיח את השלום ואת הבטחון עבור כל האוכלוסייה ולייצב את המדינה. בה בעת, אנו מדרבנים את הצעירים שלנו להצטרף לחיים הפוליטיים והחברתיים ולהיות "אור העולם ומלח הארץ". זוהי העבודה שלנו, לתת טעם לחיים בסוריה."
התסריט העכשווי, לפי האח הפרנציסקאני באחגט, הינו שהתרומה של הקהילה הנוצרית הינה באופן בולט הינה "גשרים של שלום". הקהילה הנוצרית אינה רואה באלימות כאמצעי להשגת יעדים, ולכם נהנית מאשראי טוב בקרב הסורים. דבר זה מסייע לנו להיות גשר של שלום ושל דיאלוג בין הקבוצות השונות. עלינו להשקיע בזאת ולתרום את כל הכוח שלנו בעבודה של תיווך ושל שלום בין כל העם הסורי."
ב-13 במרץ, הנשיא אחמד אל-שארה (אל-ג'ולאני), המנהיג בדימוס של הסיעה האיסלמיסטית של חיאת תחריר אל-שאם, חתם על תוקף זמני של חוקה ארעית למשך חמש שנים. הטקסט מבטיח חופש דעה וביטוי, כמו גם חופש דת. אולם החוק האסלאמי עדיים נותר המקור העיקרי לחקיקה.
האח הפרנציסקאני באחגט מונה את הדאגות שעולות מסוגיה זו, כולל בקרב הנוצרים: "בסוריה זה היה תמיד כך, לא הייתי מציין חשיבות רבה לכשעצמה. הבעיה הינה עד כמה ביטויים מסוימים מתפרשים ומוטמעים."
"כפרנציסקאנים", הוא מסביר, "אנו מבקשים חוק שמעיש כל הסתה על רקע של שנאה ואפליה, בהתבסס על הסעיף השביעי של החוקה הארעית. ישנו גם ההבט של לעבוד על תחושה טובה, לבנות חברה שבאמת תהיה סובלנית ופתוחה לכולם."
בהתייחס לאפשרויות האמיתיות של בישור, כהן הדת של הקהילה אין לו כל ספקות: "עלינו להיות יצירתיים, להתרחק מהדרכים הנוקשות של בישור ולמצוא דרכים חדשות. כפי שפרנסיס הקדוש לימד אותנו, בישור משמעו מעל לכל לחיות את הבשורה ולהיות אות לכל מי שסביבנו".
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
