הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בירך את המשתתפים של הצעדה שאורגנה על ידי האגודה של היעדים הפרנציסקאנים של טרנטו ב-רוברטו (איטליה) ב-24 במאי.
המפגשים נערכו במקום היכן שבמהלך מלחמת העולם הראשונה היה החזית והיכן שהפעמון הגדול של מתי המלחמה, נבנה לפני 100 שנה. "אני אקח את החבל הזה, הסמל של המצעד שלך, לירושלים, לגת שמנים", אמר, מדגיש את הקשר ההדוק בין שני מקומות אלו: "הכנסייה של האו \מות הינה סמל של מחויבות לשלום לאחר מלחמת העולם הראשונה, ממש כמו שהפעמון של מתי המלחמה של רוברטו נוצר מברונזה של התותחים של הצבאות שעמדו זה מול זה במלחמה זו.,
האירוע הינו חלק מיוזמה רחבה יותר "צעדים לשלום", המקודמת על ידי "הכלכלה של התנועה של פרנצ'סקו". זהו סוג של "עליה לרגל בחלקים": על ידי הוספה של צעדים של כל המשתתפים, היעד הוא כיסוי אידיאלי המכסה את המרחק בין אסיזי לירושלים (כמעט 4000 ק"מ). לזכר של המסע הזה שנערך ע"י פרנסיס הקדוש לפני 800 שנה, שהיה לא חמוש והגיע לשערי קהיר על מנת לפגוש את הסולטן, מליק אל-קמיל.
"תודה לך על עדותך", הוסיף ואמר הקוסטוד. "הצעדים שלך יחד עם אלו שילכו בשם השלום בכל העולם, הינן נקודה המצביעה ומחויבות כנגד כל מלחמה, אפילו שכאזה זה נראה מסע קשה ואסורה."
הצעדה החלה מכיכר העיירה שב-רוברטו והגיעה את מעלה הגבעה של מיראבל, היכן שיש שאריות של השוחות, משם היכן שחיילים איטלקים ואוסטרו-הונגרים שהיו האחד מול השני במרחק שבזמנו היה מספר מטרים בודדים, עדין ניתן לראות.
הליכה לעבר ראש הגבעה, המשתתפים (כחמישים איש מכל הגילאים) עצרו בסמוך למזרקה קטנה על אם הדרך. כאן, בין שני קווי האויב, בין חג המולד 1915 ומאי 1916, החיילים בשני הצדדים – עם שפה שונה ומדים - יגיע בסמוך למים ויציירו אותם, משעים את האויבות שביניהם, שנהיו ל"אחים" לכמה שניות על רקע צורך משותף.
המצעד לאחר מכן עבר לבניין גדול של גלוסקמה – שבה שרידים של מתים של חלק מעשרים אלף חיילים משני הצדדים נשמרים שם. לאחר שביל תלול ביער, המוקדש לזוכה פרס הנובל לשלום, המצעד הגיע לפעמון של המתים של המלחמה, שבכל ערב בשעה 9 וחצי, מזכיר, מצלצל מאה פעמים, שמייצג את כל קורבנות המלחמה וזהו תזכורת של המחויבות לשלום.
Giorgio Lunelli
