בבוקר של ה-12 בפברואר, המזבח מהקפלה הלטינית של הגולגולתא חזר לכנסיית הקבר. באפריל האחרון הוא הוצא, ויחד עם יצירות נוספות השייכות למוזיאון של ארץ הקודש של ירושלים, כשנדד לפירנצה לצורך של שחזור ולתערוכה ב"מוזיאון של מרינו מריני".
המזבח, שנתרם בשנת 1578 על ידי הדוכס הגדול של טוסקנה, פרדיננדו דה מדיצי לקוסטודיה של ארץ הקודש, שוחזר להדר המקורי שלו. "כאחים פרנציסקאנים, אנו מאד שמחים שהמזבח הזה חזר לירושלים", אמר האח סטפן מילוסוביץ, האחראי על המחלקה של שת המורשת התרבותית של הקוסטודיה של ארץ הקודש והאחראי על המיזם של המוזיאון של ארץ הקודש. "המזבח הוחזר לקפלה הלטינית של הגולגולתא. בכל שבת במשך תקופת צום הארבעים, הפטריארך הלטיני של ירושלים ילך בתהלוכה למזבח זה כשהוא יערוך את הטקס של יום שישי הטוב בשנת היובל הזאת."
הסוגים המגוונים של שחזור עבודות שחזור שבוצעו בסדנה של האחים סאבי, המתמחים ביצירות דתיות בכסף וזהב. המטרה היתה להשיב ליצירה את ההבט המקורי עד כמה שניתן, ללא ביטול כל אלמנט מבני. האח סטפן מציין פרט משמעותי. "בפינה של המזבח יש את סמל האצולה של משפחת מדיצי עם פרטים מעניינים, של כובע הקרדינל. היה זה משום שהמזבח נתרם כשהדוכס הגדול של טוסקנה היה גם קרדינל. עקב כך, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסייה, הוא הורד למעמד של עמאי על מנת לשמור על הדוכסות חיה."
המזבח מורכב משני חלקים שונים, שביחד מספרים סיפור של דבקות מעמיקה. החלק העליון נתרם על ידי פרדיננדו דה מדיצי ונוצר מכסף מוזהב ויש לו שישה תגליפים המתארים את הייסורים של ישוע המשיח ואת התחייה. במקור היה בשימוש כמכסה עבור אבן המשיחה, אולם כשזה הגיע לירושלים, התברר שזה קטן מדי, כך שזה הונח מתחת לקשת הצפונית של הקפלה של הצליבה ובסופו של דבר שומש כמזבח על ידי האחים הפרנציסקנים.
החלק התחתון, מצד שני, נוצר מברזל מחושל. נוצר על ידי האחים הפרנציסקאנים, עם עזרה של אמנים בסדנה של הברזל של המנזר של סאן סלבטורה, זו עדות לקשר שבין הקוסטודיה והקהילה המקומית.
"במזבח זה, האחדות בין הכנסייה המקומית ובים הכנסייה האוניברסאלית הינו ברור", מסביר האח הפרנציסקאני סטפן. "הקוסטודיה של ארץ הקודש פועלת הן עבור הכנסייה המקומית שחיה בצל של המקומות הקדושים והן עבור הכנסייה האוניברסאלית, האנשים שבכל העולם כולו. במזבח זה יש לנו את המצוינות של הכנסייה האוניברסאלית עם חלק החלק שנתרם על ידי מדיצי ומצוינות מקומית שנוצרה האומנים-בעלי המלאכה של ירושלים."
המזבח יש לו ערך סימבולי רב כ"אפיפניה של שלושת היעדים של הקוסטודיה של ארץ הקודש", אומר האח סטפן. "הראשון הוא שימור וקידום של המקומות הקדושים, כאן אנו רואים את המזבח ממוקם בגולגולתא. השנייה הינו פורמציה בהקשר של קהילה ובהבט מקצועי של הקהילה המקומית, כפי שניתן לראות בחלק האחרון [של המזבח]. לסיום, היעד השלישי, היעד לקדם את פני עולי הרגל שמגיעים לארץ מכל העולם ומשאירים מתנות כסימן לדבקות שלהם, כפי שעשה הדוכס הגדול של טוסקנה בשנת 1578".
לוציה בורגאטו
