.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
בירושלים, שבוע התפילה האחדות הנוצרית נערך השנה בין התאריכים 25 בינואר ל-2 בפברואר. לפי המסורת, השבוע נפתח ביום שבת שאחרי חג המולד הארמני (19 בינואר) וכמו כן נפתח עם השתתפות בטקס של הקריאה של הקומפליין (אפודופנון) של היוונים האורתודוכסים בגולגולתא (הבזיליקה של כנסיית הקבר).
השנה, הנושא המוצע על ידי הוועדה הבין כנסייתית של ירושלים היה "האם אתה מאמין בזה?" (יוחנן, י"א, 26). השנה מציינים את יום השנה ה-700 של מועצת ניקיאה, המועצה האקומנית הנוצרית הראשונה, שנערכה בשנת 325.
האבות של ניקיאה עשו כל מאמץ למצוא מילים שמחבקות את הרז של ההעברות הטהורה ללא חטא ושל הייסורים, המוות והתחייה של ישוע האדון. החזרה על ה"אני מאמין" [קרדו, בלעז] שהינו תוצאה של אסיפה זו, היתה הלב של כל האירוע.
העושר של הזרמים והקהילות שנוכחות בירושלים אפשר גם כן גם עלייה לרגל כנה של כל האנשים הנוצרים, שבכל יום יכלו ליהנות מביטוי שונה – אמנותי, ליטורגי או בלשני – של האמונה הנוצרית היחידה ולשאוב מהמורשת המשותפת.
היוזמות של שבוע זה כללו את החלפת הכהן המטיף היתה בין המטיפים של הכנסייה הקתולית לטינית ובין הכנסייה האנגליקנית. ביום ראשון, ה-26 בינואר, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית, ויליאם שומאלי, דרש בקתדרלה האנגליקנית של ג'ורג' הקדוש.
שלושה ימים לאחר מכן, הבישוף האנגליקני חושאם נאום עשה אותו דבר בכנסייה של הפטריארכיה הלטינית, הקתדרלה המעין תאומה של ירושלים. "זהו צעד חיובי, אשר הולם למערכת היחסים הגוברת בין הכנסיות של ירושלים", כך לפי הארכיבישוף נאום.
המשמעות והרוח של יוזמה זו הוסברה על ידי מונסניור שומאלי: "ההחלפה מתאפשרת כשאנו חולקים כמעט את הכל: יש לנו את אותו התנ"ך, אותה הטבילה, אותה האמונה באל שהוא אחד ובשילוש הקדוש, אותה דוקטרינה המתבטאת ב"אני מאמין" של ניקיאה, קונסטנטינופול, ואנו שייכים, למרות ההבדלים בינינו, לאותה כנסייה שנוסדה על ידי ישוע המשיח, שהינה אחת, קדושה, קתולית ואפוסטולית."
שבוע התפילה הנוצרית התקיימה השנה בשעה שינה הפסקת אש במלחמה בעזה. זהו רגע של אנחה, אולם לא של שלום אמיתי עדיין. מסיבה זו, בכל יום התפילה האקומנית היתה תמיד בקשה מהאל למתנה של השלום מהאל.
"שלום אינו העדר קונפליקט, אלא נוכחות של האל בלבבנו", אמר האב אגהאן גוגציאן, הצ'נסלר של פטריארכיה הארמנית, בדרשה שלו בקתדרלה של ג'ורג' הקדוש. "השלום מתחיל בנפש ורק אחר כך הופך הוא לקיים מבחוץ ונוגע במערכת היחסים שלנו. השלום מתחיל בלב שלנו, אם האל שוכן בה. אם אנו רוצים להיות כלי של שלום בעולם הזה, ראשית כל, עלינו לאפשר לשלום לשכון בנו, בפצעים שלנו, בדאגות ובפחדים שלנו."
מהמקום של חדר הסעודה האחרונה, היכן שלפי המסורת התקיימה שם הסעודה האחרונה של ישוע עם השליחים, כמו גם המועצה הראשונה, המועצה של השליחים, שהינה המקום ההולם ביותר לקריאה לאחדות. היה זה האב ניקודומוס שנבל, ראש המנזר הבנדקטיני של דורמיציון, הסמוך לשם.
"לעיתים, בדרך שלנו של האקומניזם, מה שאנו מכנים יותר כהפסקת אש אקומנית. אנו מסכימים שלא לומר שהאחרים הינם כופרים ושהסכימטים אינם באמת נוצרים, אנו מברכים האחד את השני ומנסים להיות ידידותיים. אולם לא לזה אנו מתפללים היום. האחדות של כל הנוצרים שנטבלו הינה יותר מהפסקת אש אקומנית. הבה נפתח אל ליבנו, כך שמערכת היחסים האקומנית שלנו, בייחוד בירושלים, אינה רק הפסקת אש אקומנית, אלא שלום אקומני אמיתי."
האב ניקודמנוס שנבל גם כן הציע להתגבר על המחלוקת אודות התאריך של חג הפסחא, שהשנה למזלנו נופל על אותו היום בעבור כולם.
האבות של ניקיאה החליטו לחגוג את חג הפסחא ביום ראשון הראשון לאחר הירח המלא באביב ולאחר חג הפסח היהודי (שהינו חג שמשתנה מבחינת זמנים גם כן). הבעיה צצה כשלוח השנה הגרגוריאני אומץ על ידי המערב, מתאים יותר ומדויק יותר לנקודת מבט אסטרונומית, בשעה שהכנסייה המזרחית שמרה על לוח השנה היוליאני.
ראש המנזר הבנדקטיני הציע להתחשב בהיבט השני של נוסחה של ניקיאה ולחגוג את חג המולד בתאריך אחד ויחיד "ביום ראשון שלאחר חג הפסח", ללא הצמדות למסורת זו או אחרת, אלא לשוב למקורות".
מרינלה בנדיני Marinella Bandini