משך שנים המצב בסוריה היה בכל כלי התקשורת הבינלאומיים והוגדר כמצב דרמטי, ראשית עקב מלחמת האזרחים שנמשכה 14 שנים, לאחר מכן ההרס שנגרם על ידי רעידת אדמה אלימה וטריטוריה שחולקה על ידי פלגים רבים שהיו במצב מלחמה זה עם זה.
למה שאירע לפני מספר ימים, בפתאומיות שכזו ובאופן בלתי צפוי, הביא קבוצה של מליצית חיאת תחרחר אל-שאם, שכבשה את צפון-מערב הבירה, ואשר ציינה את סופו של הממשל של הנשיא באשר אל-אסד, כשהאחרון ביקש מקלט מדיני פוליטי בחו"ל.
הקהילות הנוצריות הנוכחות בסוריה לקחו חלק בטרגדיות שהיכו במדינה בשנים האחרונות: רבים מהנוצרים נשארו אולם רבים יותר עזבו והגיעו למדינות שכנות, לאירופה ואף לאמריקה.
הקהילות הפרנציסקניות שטיפלו בהם נשארו במקומות שבהם לפי המסורת הפרנציסקנית כעת מהווה סימן איתן והם תמכו בחיי הקהילה והעניקו סיוע הומניטרי לכל מי שביקש. האחים הפרנציסקנים לא זנחו את הקהילות שלהם ורוצים להמשיך לשאת עדות, במקומות אלו שהינם ערש הקהילות הנוצריות הראשונות, לרוח המיסיונרית שהחייה פרנסיס מאסיזי.
העדות של האמונה של הקדושים המעונים מדמשק מהתקופה האחרונה מחייה את האחים הפרנציסקנים להיות נוכחי לא רק סימבולית, אלא גם כפעילים ותומכים בכל, מקדמים דו שיח, אחווה, צדק ושלום.
מסיבה זו אנו מקווים שתהליכים של דמוקרטיזציה שנראים שהם מאחורי הכוחות שתפסו שליטה בסוריה יהוו השראה כעקרונות של קבלה, סבלנות ורב תרבותיות שהמזרח התיכון תמיד היה הערש שלו. הקהילות הנוצריות והאחווה הפרנציסקנית יוכלו לתרום ללידה המחודשת של הדמוקרטיה בארץ זו ולבנייתה מחדש.
