.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
בתאריך ה-21 באוקטובר, יום לאחר הקנוניזציה של "הקדושים המעונים מדמשק", האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגו את סעודת האדון של הודיה בבזיליקה של אנטוני הקדוש ברומא.
סעודת האדון נערכה על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה. הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, וכשבעים פרנציסקנים היו לצידו. נכחו גם מאמינים רבים, בייחוד מספרד – המדינה שממנה הגיעו שבעה מתוך שמונה קדושים מעונים פרנציסקנים - אולם גם מאוסטריה (ארץ מוצאו של האח הפרנציסקני אנגלברט קולנד), לבנון וסוריה, הקשורים לאחים מסבקי, העמאים המרונים. כולם היו מאוחדים בתפילה עם אלו שבסוריה ובלבנון, שלא יכלו להיות ברומא, עקב הקשיים שנגרמו על ידי המלחמה המתרחשת במזרח התיכון.
"מדוע הקדושים המעונים תופסים מקום כה פגיע בחיים ברוחניים והליטורגיים? מה "הקדושים המעונים מדמשק" ואלו מכל הזמנים והתקופות אומרים לנו היום? ", תהה הפטריארך פיצהבלה בדרשה שלו. "קדושים מעונים", הוא הדגיש, "מראים לנו, באמצעות חייהם, את העוצמה של האמונה באל, שנשארת בלתי ניתנת להריסה גם אפילו לנוכח המוות. "אמונה עבורם לא התאימה רק לנסיבות נכונות, אלא מה שהחזיק אותם היה חייהם שלהם. הם יכלו למות אם היו מתכחשים לאמונה שלהם, ולא להיפך. באופן פרדוקסאלי, בלהיות עם ישוע המשיח, אפילו מול סכנת המוות הם אמרו כן לחיים, לחיים שאף אחד לא יכול לקחת מאיתנו."
הקרדינל גם התייחס בייחוד לקשר בין מוות על קידוש השם ובין ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז], כפי שהיה במקרה של "הקדושים המעונים מדמשק" שהינו חזק מאד. באיור הרשמי של הקנוניזציה, האח מנואל רואיז הקדוש, האח הממונה האחראי על המנזר בדמשק, נראה שמחזיק את הכלי המכיל את לחם הקודש של ההוחדה. בזמן של המוות על קידוש השם, בלילה שבים ה-0 לעשירי ביולי 1860, כל 11 חיפשו אחר הכח של ההוחדה. "מוות על קידוש השם יכול גם להיות מובן כמעשה של הוחדה", ציין הפטריארך. "ההוחדה ומוות על קידוש השם אינם זהים, אולם מה שאנו חיים בהוחדה מוצא את ביטויו במוות על קידוש השם, ביכן שהחיים שנותנים הינם כמתנה, באחדות עם המוות והתחייה של ישוע המשיח."
הפטריארך גם העלה מחשבה מיוחדת עבור הנוצרים כיום בסוריה "והעיקשות הרגועה שלהם משך כל השנים הקשות של מלחמה ועוני. הדם של הקודשים מהעוני של דמשק", אמר,"היה לזרע שחיזק את הקהילה הנוצרית, שממשיכה לתת עדות של חיים ושל אחווה". לאחר מכן הוא הזמין את כולם להתפלל "עבור האחים והאחיות בלבנון שבימים האחרונים מתו עקב הפצצות" ועבור האחים והאחיות בארץ הקודש, החל מעזה עד בית לחם, ועד נצרת." בסוף האירוע, הקוסטוד הודה לכל הנוכחים והזמין את הנקהלים להתפלל יחד את תפילת ההתערבות של הקדושים והקדושים המעונים מדשמק.
Marinella Bandini פרנצ'סקו פיסטוציני