"אני המומה כל כך מהעובדה שהם כל כך שונים זה מזה, כל אחד עם האופי שלו וסיפור משלהם לספר, אולם מה שיש להם במשות, הוא הנאמנות והעקביות בשמירה על המקומות הקדושים".
במילים אלו, לואיזה קייזה מייחסת את ההתנסות שלה כמתנדבת בשירות הקוסטודיה של ארץ הקודש. לואיזה, במקור ממילאנו, הינה אישה נשואה ואמא לחמישה ילדים. משך מספר שנים הוא שהתה בירושלים, אפשרה לעצמה להיות זמניה בעבור עבודות מגוונות, החל מבישול לאחים הפרנציסקאנים עד ניקיון בכנסיית הקבר. ההתנסות שלה כמתנדבת החל לפני חמש שנים, כאשר בטיול שערכה לארץ הקודש עם ביתה הבכורה, היא גילתה מורה לאיטלקית שהיה נדרש בעבור האחים הפרנציסקאנים שהיו מועמדים למנזר של סאן סלבטורה.
"באותה עת, הם נזקקו למורה לאיטלקית עבור תלמידים חדשים, אחים פרנציסקאנים, של סאן סלבטורה", מספרת לואיזה. "כך שנשארתי כשלושה חודשים, שבמהלכם חיבבתי מאד את הצעירים הללו שהגיעו מכל העולם ללמוד ולהתחיל את הדרך שלהם של הפורמציה הפרנציסקאנית".
בשנים שבה שירתה בקוסטודיה, לואיזה עבדה והיתה בקשר הדוק עם הקהילה של האחים הפרנציסקאנים של כנסיית הקבר. היא ניקתה את האזור השייך ללטינים בבזיליקה, שתמיד יש צורך לשמור ולבצע בו תחזוקה. היא שיתפה פעולה עם האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, האח הממונה האחראי על המוזיאון של ארץ הקודש, בניקיון ושימור של חפצים קדושים מגוונים. הזיכרונות הכי משמעותיים שלה כללו את הזמן שהוקדש לנקות את המזבח של מדיצי, בחלק הלטיני של הגולגולתא, לפני שהוא הובר לתורך שיחזור.
"היתה בו עבודה מאד מורכבת", כך אמרה,. "במהלך היום, כנסיית הקבר היתה עמוסה בעולי רגל, כך שיכולנו לעבוד בערבים כך שהיה יותר שלווה ושקט. היתה זו התנסות נפלאה, משום שעירבתי גם מנדבים איטלקיים נוספים שגרו עימי!".
באם היה זה ללמד איטלקית סטודנטים חדשים או לשפשף חפצים מכסף במוזיאון, השירות של לואיזה בקוסטודיה של ארץ הקודש משקף את הכרת התודה העמוקה שלה ואת הרוח של התועלת.
"אנמי מאד שמחה להעניק את הזמן שלי באופן זה". הרהרה לואיזה. "בייחוד כשניקיתי חפצים שהיו ממוקמים לפני הקבר. בזמן זה, חשתי קרובה לישוע וחשתי בו נועץ בי את מבטו."
כל תקופת זמן של שהות בירושלים העשירה את לואיזה עם חברות חדשה ועם קשרים איתנים. "החברות נולדה עם הסטודנטים הראשונים שלי שנשארו והתגבשו עם הנשים. בכל פעם ששבתי, היתה זו שמחה להיפגש עימם שוב ולהיות יחדיו."
התקופות שחלקה עם מתנדבים אחרים בירושלים הינם גם כן אוצר יקר מפז. "בכל פעם שבאתי לכאן, מערכת יחסים חדשה נרקמה לה, הפכנו לחברים ובנינו משפחה אמיתית. יחדיו גילינו הרבה דברים, כמו שהעובדה של ניקוי הקבר, למרות שזה נראה כעבודה צנועה, למעשה מילא אותנו בשלום ושמחה."
להיות מתנדבת בירושלים הינה התנסות שעבור לואיזה העשירה רבות את האמונה שלה. "אני כעת מלמדת איטלקית לאח פרנציסקאני מדרום קוריאה. כל פעם אני מבינה עד כמה יש ללמוד מהם: התועלת שלהם, החברה שלהם, אולם גם האמונה שלהם והאהבה שלהם למקומות אלו."
כל התנסות בירושלים מותירה סימן שלא יימחה בלואיזה. " זה כמו לקחת הביתה חתיכה קטנה של גן עדן עלי אדמות. אינני יודעת כיצד להסביר זאת, אולם זה באמת נראה לי שלהיות במקום שקרוב יותר לאל, קרוב יותר לישוע."
המודעות הזו מלווה כל רגע במהלך היום ששהתה בקוסטודיה. "כאן אנו יותר נוכחים, יותר מודעים לאמונה שלנו וליעדים שלנו. בירושלים, כל פעולה הופכת להזדמנות להכיר את עצמך ואת האל יותר מקרוב."
לוציה בןרגאטו
