האירוע הטקסי של הטבילה של ישוע האדון, שנחוגה ביום ראשון, ה-12 בינואר על גדות נהר הירדן, ציינה את סיומה של תקופת חג המולד ואת תחילתו של הזמן הרגיל. הסיום של האירועים של חג המולד והאירוע של האפיפניה בבית לחם בימי האחרונים, הקהילה הפרנציסקנית התקבצה שוב ב-קאסר אל יהוד, המקום שלפי המסורת מזוהה כמאתר הטבילה של ישוע.
מלווים על ידי סגן הקוסטוד, האח איבראהים פאלטאס ונציגים דיפלומטים של איטליה, ספרד, צרפת ובלגיה ואף מצרים, המאמינים עצרו קודם כל "במנזר של הרועה הטוב " שביריחו. שם קיבל את פניהם האח הפרנציסקני מריו מריה חדיצי, כהן הדת של הקהילה הקתולית ועל ידי אנשי הדת המקומיים ונציגי רשויות אזרחיות. כל המאמינים הלכו לאחר מכן למנזר האורתודוכסי, ששם החלה התהלוכה לקפלה של הלטינים.
בדרשה שלו, סגן הקוסטוד הדגיש את הנושא של הטהרות מסבל, שאותה מסמל המקום הקדוש הזה והיה עד לו. "זה קשה להכחיד ולחסל את המוקשים של הסבל מהלב ומהמוח של אנשים החיים בארץ הקודש שנפצעו מהמלחמות. מקום זה מסייע לנו להתפלל: לזכור את העבר, אנו מפצירים לשלום בהווה. הבה נזכור שיוחנן המטביל הטביל וטיהר את האנושות כאן ונתן תקווה חדשה: ישוע!".
עם התזכורת לפתיחה מחדש של אתר הטבילה בשנת 2020, תודות לסילוק המוקשים הנוכחים באזורים הסמוכים, האח איבראהים גם הזמין את המאמינים להרהר אודות המשמעות של מקום זה אשר "היום מייצג עבורנו את האור שכל אדם שחי בתקופות חשוכות מחכה לו, תקופות שהחשיכה הופכת לעמוקה יותר על ידי מלחמות וקונפליקטים שכמעט ומחקו את התקווה."
אירוע מרגש במיוחד היה הטבילה של שרבל יוהאנה, שקיבל את הסקרמנט מידיו של האח מריו עם המים של נהר הירדן. מחווה זו מאחדת את הקהילה של המאמינים שנכחו ברגע של שמחה שנחוג. זהו סימן של תקווה בתקופה זו המאופיינת על ידי סבל.
בסוף האירוע, המאמינים הלכו בתהלוכה לעבר גדות נהר הירדן, עוברים דרך הדלת שנפתחה מחדש בפעם הראשונה רק בשנה שעברה, לאחר שהמוקשים סולקו מאזור גבול זה. החל ממלחמת 1967.
בהקשר זה, אמר האח איבראהים, "מוקשים מסוכנים אלו הוכחדו על מנת להראות שניתן להביס את הרשע. המוקשים, אשר מייצגים את הטראומות הפיזיות והמוסריות של האנושות שנפצעו על ידי המלחמה, יש לחסלם על ידי האהבה ועל ידי הטוב."
כאשר הם הגיעו לגדת הנהר, הסגל הדיפלומטי, האח אבראהים והאח מריו הורשו לרדת למטה ולדעת במי נהר הירדן.
לוציה בוגאטו
