האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ערכו את מסע העלייה לרגל שנחוג והינו מסע העלייה לרגל השלישי לכנסיית ההצלפה שבירושלים ונערך בתאריך בשני באפריל.
הכנסייה ממוקמת ברובע המוסלמי של ירושלים והינה המקום היכן, לפי המסורת, ארעה ההצלפה של ישוע המשיח, לפני שנשא את הצלב ויצא אל הדרך של דרך הצלב. המתחם גם כולל את המנזר הפרנציסקאני של ההצלפה, את מקום מושבו של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ושל הכנסייה של ההרשעה ומיקום הצלב.
"הוא ירד אלינו ארצה עבור האנשים עבור הישוע שלנו והוא הפך לבשר ודם, הוא הפך לאדם, הוא סבל ועלה השמיימה ביום השלישי, עלה השמיימה ויבוא לשפוט את החיים ואת המתים". בן האל הנצחי לכן הפך לבשר ודם לא רק במראה, אלא באמת. כך האח הפרנציסקאני אוליסה זרזה ביטא את רצון הסימבול של ניקיאה על מנת להדגיש את אופיו האנושי של ישוע המשיח, אשר הפך לאדם וככזה, סבל במהלך ההצלפה ובמותו על הצלב.
האח הפרנציסקאני אוליסה המשיך לאחר מכן: פילטוס אמר לשופטים: "ראו את האיש! (ספר הבשורה לפי יוחנן י"ט, 5). פילטוס מציג את ישוע לראשי הכהנים ולקהל בביטוי לקוני שספוג באירוניה: "ראו את האיש!". על ידי "הפחתה" של ישוע באופן זה, פילטוס אולי מתכוון לשכנע את המאשימים שלו לעזוב אותו לנפשו, שההאשמה מצידם כנגדו לא תזכה בעוד תשומת לב ולא יידרש עוד הצורך לבקש גזר דין מוות. בתנאים אלה, ישוע נשאר היה רק עם התואר שהעניק לו פילטוס: "ראו את האיש!", תואר שהיה נפוץ בכל המין האנושי, בייחוד בקרב האנשים שבשוליים, מובסים, מעוותים מסבל וכאב; ישוע הוא "האדם של הכאב שיודע לסבול היטב".
הוא לא נשאר זר לסבל ולכאב של האנשים. הדמות של בן אנוש כזה וכה מושפל כאל מקומם: או שזה מעלה המרת הלב או שזה גורם לסקנדל.
הפנים של "האיש של הסבל" שספר הבשורה מציג לנו היום חייב להדריך אותנו לראות את פניו ב"אנשים של הכאב של ימינו". הדבקות לייסורים של ישוע האדון יש להם וודאי השפעה ישירה בטיפול בבשר הסובל של האחים שלנו. ניקיאה מזמינה אותנו להרהר אודות "ראו את האיש", את בן האל שהפך לבשר ודם והושפל בסל וכאב "עבורנו בני האדם ובעבור הישועה שלנו"; בו אנו "מחפשים את אשר אבד", אנו רואים את אהבת האל הנצחית של האל עבור כל אחד מאיתנו.
Francesco Guaraldi
