.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
בכל שנה, בין חג המולד ובין תחילת צום הארבעים, קים מנהג של מתן ברכה לבתים וזה חוזר על עצמו בלב העיר העיקה של ירושלים. עם רשימה ארוכה של שמות בידו, האח ג'וני ג'אלוף, הסגן של כהן הדת של הקהילה של סאן סלבטורה, עלה וירד בסמטאות של הקהילה של סאן סלבטורה, לוקח עימו את הברכה של האל לכל בית ולכל משפחה השייכת לזרם הלטיני קתולי.
ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה, ברחובות ועל הדלתות, נפוץ לראות צלבי עץ ואיקונות קטנות של ג'ורג' הקדוש או של מרים הבתולה, סימנים מוחשיים של דבקות של מי שחי בבתים אלו. כאן כבכל שנה מתרחשת מחווה פשוטה אולם רבת משמעות של מתן ברכה לבתי חוזרת על עצמה.
האח ג'וני דופק על כל דלת, מבקש רשות להיכנס. הוא מקבל קבלת פנים חמה מצד המשפחות שמזמינות אותו לבתיהם. יחד הם חוזרים על מספר תפילות ולאחר מכן מקבלים את הברכה עם מי הקודש עליהם ובכל חדרי הבית.
פגשנו את אנג'לה, אישה מבוגרת שחיה בבית קטן בעיר העתיקה. "אני אוהבת שמברכים את הבית שלי", היא אמרה עם חיוך. "זמן רה הלכתי לסעודת האדון בכל בוקר בכנסיית הקבר על מנת לבקש מישוע האדון לחסד שהיתי צריכה, והוא תמיד עזר לי. לכן, מסיבה זו זה כה חשוב לי כעת שהבית שלי יקבל ברכה. כעת כשאני כבר מבוגרת, אינני יכולה להגיע לכנסייה עוד, אבל מעולם לא הפסקתי להתפלל. אני מרוצה כשהאח ג'וני מביא לי את הברכה, משום שאני יודעת שישוע האדון יכול להיכנס לביתי באופן זה."
אנולה, אם צעירה לשני ילדים, גם הדגישה את החשיבות של מחווה זו עבורה ועבור משפחתה. "ללא הברכה של ישוע המשיח בחיינו, אנו כלום ושום דבר", היא אומרת. "זה מאד חשוב לי להעביר את הלימוד הזה לילדים שלי גם כן, להתפלל יחד בערב, ללכת לסעודת האדון ביום ראשון או לעשות את הסימן של הצלב פני שיוצאי מהבית."
המחווה של מתן ברכה לבתים הינו בעל משמעות עמוקה מאד כפי שהסביר האח ג'וני, "זה סימן של קרבה לכנסייה ולמאמינים שלה. כמו הרועה הטוב שנשאר עם צאנו ובהדרגה לומד להכיר את צאנו, אחד אחד".
האח ג'וני מעניק יחס חם בכל בית; כולם עוזבים את מה שעשו ומתקבצים לתפילה. "מה שהכי מדהים", הוא ממשיך ואומר, "זה להיכנס לחיי היום יום של האנשים. ככוהני הדת של הקהילה וכרועים, אנו נקראים להיות לצד המאמינים שלנו בכל הנסיבות, הן בזמנים של שמחה והן בזמנים של קשיים".
הברכה של הבתים הינה פשוטה אולם הינה מחווה מעמיקה, עדות של האמונה החיה של קהילה קטנה של קהילה נוצרית קטנה.
קבלת הפנים מצד המשפחות והדבקות של האח ג'וני בשירות זה למאמינים של הקהילה הלטינית מביא שמחה ושלווה. הברכה של הבתים הינו רגע ייחודי כאשר ישוע האדון נכנס לתוך שגרת היום יום של חיי המשפחה, מביא תקווה ונחמה אפילו באם תקופה זו מאופיינת באי וודאות ובפחד.
לוציה בורגאטו