"האם זה הולם לדבר כיום על היופי של האמנות, בזמן המאופיין כל כך על ידי סבל? אני חושב שזה הכרחי יותר מאשר הולם. אני משוכנע שהיופי הוא מקור לתקווה ולכוח."
במילים אלה, מריה רואיז רודריגז דיברה על ההחלטה לה לשים את היצירות שלה לראווה לקהל בערב המוקדש לאמנות דתית ולמוסיקה דתית.
התערוכה כותרתה "אור של חסד" ואשר נחנכה ב-22 בנובמבר, במוזיאון ע"ש אדוארד והלן מרדיגיאן, בפטריארכיה הארמנית של ירושלים. האוספים של הציורים המקוריים נוצרו לגל האירוע של המהדורה הראשונה של המיסה בערבית, עבור הכנסיות מהזרם הרומי של הפטריארכיה הלטינית בארץ הקודש. האוסף של האיורים המתארים את הרזים השונים אשר מלווים את האירועים במהלך השנה הליטורגית. הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה נכח בחניכה של התערוכה שקדם לה קונצרט מוסיקלי ויצירות מן האופרה.
האמנית, ילידת ספרד, מריה רואיז גילתה את התשוקה לאמנות הביזנטית בהקשר למנזרים. היא עקבה אחרי קורסי לימוד במדינות שונות כולל ספרד, צרפת ואיטליה, הלכה בעקבות הצעדים של האומנים הרוסים הגדולים של האיקונות.
"בהתחלה", אמרה מריה, "ציור היה מסע רוחני ומסע לפגוש את האל. מצאתי האיקונוגרפיה אמצעי לשמור על ליבי קשור לישוע, במערכת יחסים קבועה ושל דו שיח. לאחר מכן, בהדרגה, הבנתי שישנה בהדרגה קריאה לחיות כשירות, וכך קיבלתי הכשרה טכנית ספציפית והכשרה תיאולוגית.
המיסה בערבית הינה תוצאה של שנתיים של עבודה ושל דבקות. הוא מכיל 22 איורים, כשעל כל אחד מהם לקח לעבוד עליו כחודש.
ההכשרה הביזנטית ללא ספק נראית בבירור באמצעות היצירות של מריה, אולם היא עצמה דיברה אודות כיצד הגילוי של המסורת הארמנית השפיע באופן חזק על היצירה של היצירות שלה. כך היוזמה של תערוכה במוזיאון הארמני של ירושלים נוצרה. תודות למפגש שלה עם האב ארשק גזאריאן, איש ארכיב ואוצר של המוזיאון, מיזם זה הפך לחי וקיים.
"ביצירה של מריה", אמר האב ארשק, "ראיתי את ההשפעה של המסורת הארמנית, במיניאטורות ובאיורים. היה לנו רעיון של להקים תערוכה במוזיאון שלנו על מנת להראות שהאמנות של כתבי היד לא נותרה בעבר. זהו דבר מה ייחודי במאה ה-21, כיום, בירושלים, אמנות זו עדיין נוכחת."
בתקופה המאופיינת על ידי קונפליקט וסבל, האם יש מקום לאמנות ויופי? התערוכה מזמינה אותנו להרהר בשאלה זו, מציעה יצירה אמנותית כסימן לתקווה.
"התערוכה של תערוכה זו", הדגיש האב ארשק, "מזכירה לנו שהחסד של האל הינו אינסופי ושבזמנים קשים אלו מה שאנו יכולים לעשות הוא לחפש את זה, לדעת שזה ממשיך לזרוח. זה חשוב להמשיך להראות שאנו, הנוצרים של ארץ הקודש, קיימים. יצירה משמעה קיום. מסיבה זו אנו רוצים ליצור אמנות ולשמור על מסורת אדירה זו ועשירה זו של כתבי היד חיה."
מריה סיימה ואמרה, "זה הכרחי כיום להראות יופי משום שזה מאפשר לנו להיפתח להיבטים גדולים יותר המעניקים משמעות לחיים אפילו במהלך של סבל שכזה."
לוציה בורגאטו
