חגיגות לרגל 600 השנים לייסוד של הקומיסרים של הקוסטודיה של ארץ הקודש

כנסיית הקבר – ירושלים, ה-15 בפברואר, 2021

כנסיית הקבר – ירושלים, ה-15 בפברואר, 2021

 

 

מקראות: מעשי השליחים י:34א, 37-43; אל הקולוסים ג:1-4; ספר הבשורה לפי יוחנן כ:1-9

 

 

  1. נכבדים, אחים ואחיות יקרים

 

מי ייתן והאל יעניק לכם שלום!

 

ברכה מיוחדת לכל מי שעוקב אחרינו באמצעות מרכז המידע הנוצרי.

 

באירוע חגיגי זה של ההוחדה [אוכריסטיה] היינו רוצים להביע את הכרת התודה שלנו לאל עבור השירות של הקומיסרים של ארץ הקודש, לאחר 600 שנים מהיווסדם על ידי  האפיפיור מרטין ה-5. אכן, כפי שהאפיפיור פרנסיס כתב לנו, הם מבצעים "שירות מעבר לזמן: שירות של תמיכה, קידום הרחבה של היעד של קוסטודיה של ארץ הקודש, מאפשרים רשת אפשרית של מערכת יחסים כנסייתית, רוחנית ושל צדקה שיש להם נקודת מיקוד באותה ארץ שבה חי ישוע" (נכתב על ידי האפיפיור פרנסיס לקוסטוד של ארץ הקודש ב-2 בפברואר 2021).

 

  1. באירוע זה היינו רוצים להתפלל באופן מיוחד עבור האפיפיור [האב הקדוש] שיש בליבו את היעדים הללו, ממש כמו קודמיו שלקחו זאת לליבם משך מאות שנים רבות אלו. האפיפיורים תמיד עודדו אותנו ביעדים שלנו, החל מהתקופה של פרנסיס הקדוש. בשנת 1342 הם ייסדו את הקוסטודיה של ארץ הקודש וב-14 בפברואר בשנת 1421 הם ייסדו את הקומיסרים של ארץ הקודש על מנת לתמוך קונקרטית ביעד זה של המסדר ושל הכנסייה. היינו רוצים להתפלל עבור עמיתנו הקומיסרים של ארץ הקודש ומי שמשתף פעולה עימם. הקומיסרים מונים כ-100 בשישים מדינות בכל העולם, כך שהם ממשיכים להפוך את ארץ הקודש למוכרת ולהמשיך ולאהוב של ארץ הקודש, לנצור את הטובין הרוחני שלה ואת המאמינים המקומיים שהינם היורשים והצאצאים של הקהילות הנוצריות הראשונות.אנו מתפללים שהקומיסרים שלנו יוכלו שוב, בתקווה שמוקדם ככל האפשר, ללוות את עולי הרגל ולחדש את האמונה שלהם בקשר עם

"הבשורה החמישית"; שהם יוכלו להמשיך להיות כלי שבו האל עושה  שימוש בהשגחה העליונה שלו על מנת להגיע אלינו באמצעות הנדיבות של המיטיבים שלנו. מי ייתן והם ימשיכו גם לקדם את הקריה הדתית לשירות בארץ הקודש, ייחודי בהקשר למשמעותו בהיסטוריה של הישועה שלנו.

 

כמו כן, היינו רוצים באירוע שכזה, להתפלל עם אמונה עבור כל המיטיבים  והמאמינים, שבכל העולם הם רגישים לצרכים של ארץ הקודש והן ליעדים שבהם החסד וההשגחה העליונה של  האל נמסרה לידינו. אנו יודעים שאתם כאן נוכחים עימנו בלבבכם, אפילו אם המגפה עדיין מונעת מכם לנסוע ולהגיע למקומות הקדושים באופן אישי ופיזי.

 

באירוע זה, כאן בכנסיית הקבר, במקום הקדוש ביותר לנצרות, באותו המקום שבו ישוע ניצח את המוות והעניק לנו תקווה בטוחה שלא ניתן לנצחה, היינו רוצים שוב להתפלל עבור סיומה של מגפת הקוביד-19 [קורונה], להתפלל עבור החולים ועבור אלו המטפלים בהם, עבור עניים רבים שאין להם האפשרות לטפל בעצמם, וגם עבור כהני הדת של הקהילה וראשי המדינות, שהם נקראים לבצע החלטות קשות עבור המאמין, הפרטים וכל האנשים.

 

  1. מקום זה היה הראשון שהופקד לידי האחים הפרנציסקאנים: אין זה רק המקום הקדוש ביותר, אלא זהו המקום שמעניק משמעות לחיים עבור כל אחד מאיתנו. הוא מעניק משמשות ליעד של הכנסייה והן עבור הנוכחות כפרנציסקאנים בארץ הקודש. בנצרת, בבית לחם וברבים מהמקומות הקדושים שאנו מטפלים בהם, אנו מהרהרים אודות ישוע המשיח, האל האמיתי והאדם האמיתי והרזים של חייו. אנו מהרהרים אודות אישיותו בהבט האנושי ובאמצעות האנושיות שלו אנו בהדרגה תופסים ומבינים את ההבט האלוהי שלו. רק כשאנו מגיעים לגולגולתא, מספר צעדים מכאן, אנו מזהים, תודות לדרך מותו הייחודית, מה ששר הצבא [סנטוריום בלעז] הכיר בו:"הוא באמת היה בן האלוהים". ברוב המקומות הקדושים שאנו מטפלים בהם אנו מהרהרים מעל לכל בעובדה שישוע המשיח הריק את עצמו מלהיות אל על מנת להיהפך לאדם, משרת צייתן עד המוות ובמוות על הצלב, עבורנו, עבורי.

 

  1. כאן ב-אדיקול הריק של הקבר של ישוע, אנו מהרהרים אודות מה שהרהרו עליו פטרוס ויוחנן ביום הראשון של חג הפסח הראשון, כלומר, אנו מהרהרים אודות הסימנים של תחייתו של ישוע: האבן שנגולה הצידה, על הקבר הריק, על התחבושות המונחות בצד, על התכריך המקופל ועל

במשטח הריק, משום שהם כבר לא מכילים את גופו של ישוע, אלא את דמותו שנדפסה במהלך אירוע פיזי ובה בעת אירוע רוחני  שהיה התחייה של גופו של ישוע המשיח על ידי עבודתה של רוח הקודש.

 

איננו מהרהרים רק על מה שראו פטרוס ויוחנן, אלא גם על מה שמרים המגדלית, שליחה של השליחים, יכולה להרהר בגן זה: אנו מהרהרים אודות זה שקם לתחייה. אם במקומות אחרים, כולל הגולגולתא, אנו מהרהרים  באנושיות שלו, ישוע בן האלוהים כאן בקבר שלו, כאן אנו מהרהרים בבן האלוהים האדם החדש אשר בשרו עבר טרנספיגורציה על ידי עוצמתה של רוח הקודש, משתתף באופן אישי עם כל האנושיות  שלו בחיי האל.

 

כאן נמצא המקור של התקווה שלנו, כאן המשמעות של חיינו, כאן השינוי שניתן לנו ואודותיו  השליח שאול מדבר עליו במילים שעדיין תקפות עבורנו כיום כפי שהיו עבור הנוצרים הראשונים:

 

 

"לכן אם הוקמתם  עם המשיח, שאפו לדברים אשר למעלה אשר שם המשיח יושב לימין אלוהים. בדברים אשר למעלה יהגה לבבכם, לא בדברים אשר בארץ. כי מתם וחייכם צפונים עם המשיח באלוהים. כאשר יתגלה המשיח, אשר הוא חיינו, אז גם אתם תגלו עימו בהדר כבוד" (אגרת שאול אל הקולוסים, ג:1-4).

 

  1. הרי מהמפגש עם הקבר הריק ולאחר מכן עם המשיח שקם לתחייה שהתקווה שלנו נולדת אולם גם מאותה התנסות היעד של הכנסייה נובע. זהו היעד שהתקבל על ידי פטרוס ועל ידי השליחים הראשונים, לספר מחדש אודות חייו של ישוע, המעשים שלו והמלים שלו, הייסורים שלו, מותו ותחייתו רבת ההוד. כפי שפטרוס השליח מזכיר לנו מתוך מעשי השליחים: "ויצו אותנו להשמיע לעם ולהעיד כי אותו שם האלוהים לשופט החיים והמתים. ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו" (מעשי השליחים י:42-43).

 

הנוכחות שלנו כשומרים של מקום זה הינה מעל לכל נוכחות של כל מי שממשיך להרהר אודות רז זה ולחגוג את הרז הזה. הבה לא נשכח שהאפיפיור קלמנט ה-6 ביקש מאיתנו כשהפקיד בידינו את היעד הזה: הוא ביקש מאיתנו לשכון כאן, כפי שמרים המגדלית לא עזבה את המקום והוא ביקש מאיתנו לחגוג סעודות אדון בשירה ואת טקס הקריאה האלוהי, כלומר – לחגוג רז זה כך כשעורכים אותו, זה ממשיך להיות מקור של ישועה, תקווה, התחדשות ותחייה עבור האנושות כולה.

 

  1. הנוכחות שלנו כשומרים, הינה גם נוכחות של מי שחי ומהווה מעין מזון של העדות המקורית והבסיסית של הכנסייה כולה, שהינה ההכרזה כי ישוע שנצלב קם באמת מן המתים כפי שנשבע. זוהי ההכרזה של מרים המגדלית, שהינה ההכרזה של כל מי שיודע שאהבה חזקה יורת מהמוות. זוהי ההכרזה של פטרוס ושל יורשיו, שהמשימה שלהם של אישוש של האחים והאחיות באמונה, של להחיות אותם בתקווה ולשמור אותם מאוחדים בצדקה. זוהי ההכרזה שכן שליח של ישוע נקרא לעשות, ללא פחד, עם כנות וחופש, עד קצוות תבל ועד קץ הזמן. זוהי ההכרזה אשר מושיעה אותנו, אשר משנה את חיי כל אישה וכל גבר, אשר מזינה את התקווה האוטנטית של כל אחד מאיתנו, אשר מכירה לנו את הדרך לתוך חייו של האל.

 

  1. לפני קבר ריק זה, הבה נבקש עבור האפיפיור, עבור כל הרועים של הכנסייה, עבור כל הקומיסרים של ארץ הקודש, עבור כל המיטיבים ועבור כל המאמינים הפזורים בעולם כולו, הבה נבקש עבור כל אחד מאיתנו, דבר מה פשוט: לדעת כיצד להכיר בחיינו את הסימנים ואת הנוכחות של ישוע שקם לתחייה, לדעת כיצד לחיות כאדם שקם לתחייה ובדרך זו להיות מסוגל להיות עד לישוע שקם לתחייה ולתקווה שלא ניתן לחסלה, כשישוע הניח זאת בלבבנו. אמן!