על מנת לחוות את שנת היובל בארץ הקודש, העלייה לרגל לשלוש אתרים של שנת היובל מוצעים: נצרת (הבזיליקה של הבישור), בית לחם (הבזיליקה של המולד) וירושלים (הבזיליקה של כנסיית הקבר-אנסטזיס). בנוסף, ישנו גם את המקום שבו נטבל ישוע המשיח בנהר הירדן.
במהלך השנה, הנוצרים המקומיים והנוצרים מכל העולם מוזמנים להיות עולי רגל במקומות הללו, כקהילות וכפרטים.
בנצרת, ישוע היה לבשר ברחמה של מרים ומקרים מלמדת אותנו שעלינו להאמין שאין דבר שהוא בלתי אפשרי עבור האל ולפתוח את עצמנו לרוח הקודש, כך שהאל יוכל לפעול בחיינו ובסיפור שלנו ולשנותם לסיפור של ישועה.
בבית לחם, התקווה יש לה את הפנים של הילד ומזכיר לנו שהאל אינו מציל אותנו עם כלי נשק וצבא אלא עם כוח שאינו צבאי של ילד שחי חיים מלאים של אלוהות, וזהו ישוע המשיח, האל עצמו אשר מציל אותנו, על ידי שחולק את חייו עימנו.
בירושלים, בגולגולתא, אנו מגלים שהתקווה שנולדה מרגש שאנו אהובים ללא התניה וללא סוף, משום שזה חושף לנו שבן האלוהים נותן את עצמנו בעבורנו. לבסוף, בקבר הריק, אנו לומדים שההקשר העמוק ביותר של התקווה שלנמו, שהינה ההבטחה של ישוע שקם לתחייה לקחת אותנו עימו אל תפארת האב.
המקום של הטבילה של ישוע, בנהר הירדן, הינו אתר שמטבעו שלו מזכיר לנו את ההזמנה להמרת הלב שנעשתה על ידי יוחנן המטביל על מנת להכין את הדרך לפגוש את ישוע, לקבל את ישוע המשיח כאדון של החיים שלנו.
