האתרים של שנת היובל הינם מקומות קדושים. ביקור בהם יבול להביא להשגת יתרונות רוחניים הקשורים לכתבי המחילות של שנת היובל, וזאת בכפוף לחוקים של חזרה בתשובה אפיפיורית.
בנוסף לארבעת הבזיליקות של הוותיקן ברומא – פטרוס הקדוש בוותיקן, יוחנן הקדוש לטראן, מריה מג'ורה ושאול הקדוש שמחוץ לחומות – היכן שארבעת הדלתות פתוחות, החזרה בתשובה מזהות ארבעת אתרי שנת היובל נוספים.
בארץ הקודש, הבזיליקה של הבישור (נצרת), של המולד (בית לחם) ושל כנסיית הקבר (ירושלים) מזוהים כ"אתרים של שנת היובל".
אספת כהני הדת הקתולים של ארץ הקודש פרסמה צו שמציין עוד "אתרים של שנת היובל" כגון: הכנסייה של טבילת ישוע האדון – אל מגאטס, בירדן, הכנסייה של מרים הקדושה של החסדים בלרנקה (קפריסין) ובכנסייה של אליזבט הקדושה של הונגריה שב-קרניה (צפון קפריסין).
רז ההתגלמות החל כאן כאשר המלאך גבריאל הביא בשורה למרים, עלמה מנצרת שבגליל.
עבור האמונה הנוצרית, הילד אשר הרתה הוא המשיח ובן האלוהים.
הבסיליקה המודרנית מכילה את שרידיו היקרים של ביתה של מרים, וכמו כן עדויות אחרות להיסטוריה ארוכה של נוכחות נוצרית.
על פי המסורת, מערת המולד היא המקום בו ילדה מרים הבתולה את המשיח. מעל מערה זו, נבנתה בסיליקה עם אולם תווך רחב, ארבעה מעברים בצדדים וכניסה צנועה.
מסביב למערת המולד, ישנן מערות אחרות הקשורות לזכר חייו של הירונימוס הקדוש.
בסמוך לבסיליקה, נמצאת כנסיית קתרינה הקדושה, ולפניה חצר קטנה.
כיום, בסיליקת הקבר הקדוש משמרת את זיכרונות שעותיו האחרונות של אדוננו ישוע עלי אדמות : בגולגותא, המקום בו הושיע המשיח את העולם, ובאבן, אשר עליה הונח, על פי המסורת, גופו לפני שנקבר – אבן המשיחה בשמן.
במרכז הרוטונדה (בניין מעוגל בעל כיפה) נמצא קברו
של המשיח, מכוסה בשיש. מכאן, קם מושיענו לתחייה ביום השלישי.
אל מאגטס, הידו גם כן כ"בית עניה מעבר לנהר הירדן", הינו אתר ארכיאולוגי בגדה המערבית של נהר הירדן, בירדן, המזוהה באופן מסורתי כמקום שבו ישוע המשיח נטבל. האתרים כללו מספר כנסיות ומתקנים דתיים משך המאות.
בתאריך העשירי בינואר 2025, הכנסייה הלטינית המוקדשת ל"טבילה של ישוע", הממוקמת מספר מטרים מהגדה של נהר הירדן, נחנכה. האזור היה מיועד להיות פארק לאומי על מנת לשמר את האתר ולהפוך אותו ליעד של עלייה לרגל.
הכנסייה מוקדשת ל"מרים הבתולה של החסדים", שהינה מקום חשוב של עבודת האל עבור הקהילה הקתולית בקפריסין. היא נוסדה בשנת 1596 על ידי הפרנציסקני קליקטה מרטל ויחד עם המנזר הסמוך, היה בשימוש כהוספיס לאירוח של עולי רגל בדרכם אל ארץ הקודש.
לאחר הכיבוש העותומני של קפריסין בשנת 1571, הפרנציסקנים היו בין אנשי הדת המערביים הבודדים שהורשו לשוב לאי: הנוכחות שלהם מתמשכת ללא הפרעה החל משנת 1593. הבניין של ימינו מתוארך לשנת 1848 והוא בטיפול של הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
ממוקמת בחלק הצפוני של קפריסין, נבנתה בשנת 1907, במהלך התקופה הקולוניאלית של בריטניה ונעשה בה שימוש על ידי הקהילה של הקתולים המקומיים. הכנסייה מוקדשת לאליזבט הקדושה מהונגריה, שהיתה ידועה בצדקה ובדבקות שלה.
מטפלם בה האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אשר עורכים את סעודת האדון שם בכל יום ראשון ובמהלך האירועים הטקסיים.
